יהדות
This is a modal window.
רגע לפני מתן תורה, הקדוש ברוך הוא פונה לעם ישראל ואומר:
"אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות י"ט, ד')
זוהי לא רק תזכורת לניסים הגדולים של יציאת מצרים, אלא הבטחה נצחית: אני תמיד איתכם. אני מגן עליכם. אני לא עוזב אתכם לרגע.
הרב יהונתן ענבה מביא סיפור מרגש שממחיש את האהבה והחסד של הקדוש ברוך הוא כלפינו:
יוסי מבני ברק היה בחור ירא שמיים, בן למשפחה חמה ואוהבת. אך יום אחד, הוא קם, לקח מזוודה, וטרק את הדלת – עוזב את ביתו ואת אורח חייו. במשך עשר שנים הוא נעלם, ללא קשר עם המשפחה, ללא ידיעה אם אי פעם ישוב.
יום אחד, במהלך שיטוט ברחוב, נתקל באחד משכניו מהעבר. השכן הביט בו ואמר:
"יוסי, המשפחה שלך כל כך דואגת לך, כל כך רוצים שתחזור!"
יוסי גיחך במרירות:
"על מה אתה מדבר? שכחו אותי מזמן..."
אבל אז השכן חייך ואמר:
"אתה יודע שמאז שעזבת, אמך מעולם לא נעלה את הדלת? היא משאירה אותה פתוחה בכל לילה, כדי שאם תחזור – תוכל להיכנס מיד, בלי מחסום, בלי מחיצה, בלי עיכוב."
המילים ננעצו עמוק בליבו. האם ייתכן?
אותו לילה, בשלוש לפנות בוקר, הוא החליט לבדוק בעצמו. הוא עמד מול הדלת, לחש תפילה חרישית – וניסה לפתוח.
הדלת הייתה פתוחה.
באותו רגע יוסי הבין: הוא לא באמת לבד. האהבה מעולם לא נעלמה. הוא נכנס פנימה, והרגיש שהוא סוף סוף בבית.
כך בדיוק הקדוש ברוך הוא נוהג בנו.
לפעמים אנחנו מתרחקים, לפעמים אנו נופלים, אבל הדלת של ה' תמיד פתוחה. רק צריך את האומץ להיכנס.
בפרשת יתרו, רגע לפני קבלת התורה, אנו מקבלים מסר אדיר: "אני נושא אתכם על כנפי נשרים". ה' לא מחכה לנו מאחורי דלת סגורה – הוא מחבק אותנו, מרים אותנו ומחזיר אותנו אליו באהבה אינסופית.
השבת, נתבונן במסר הזה. נשכיל להבין שלעולם איננו לבד, ושגם אם התרחקנו – אפשר לחזור, הדלת תמיד פתוחה.
שבת שלום ומבורך!