למה הוא לא מקשיב לך ולמה זה כל כך פוגע? ההבדלים הנסתרים בין גבר לאשה

שוני בין גבר ואשה – איך מגשרים עליו בזוגיות? מדריך קצר ופרקטי

קרה שגם את רצית לשתף את בעלך במשהו חשוב, והוא לא גילה התעניינות? למה זה כל כך פוגע? ולמה הוא מתקשה לעזור בהשכבת הילדים? ספוילר – הוא לא עושה לך דווקא!

אז מה עושים עם הפערים והשוני בין גבר לאשה בחיי הנישואין? האם בכלל אפשר לגשר על זה?

כולם יודעים שגברים ונשים שונים – פיזית, נפשית ורגשית. נכתבו על כך אין ספור מאמרים וספרים, כמו רב המכר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" מאת ג'ון גריי. אבל מה אנחנו עושים עם ההבדלים האלה בתוך הבית שלנו? איך מתמודדים איתם ביומיום?

הרב שמחה כהן זצ"ל פתח פעם הרצאה על זוגיות במשפט מפתיע:
"מוסד הנישואין נועד לכישלון!"
הקהל נדהם, והרב הסביר:
"מדוע לכישלון? כי זה לא הגיוני! הרי לא יעלה על הדעת ששני חברים טובים, יחתמו על חוזה שמחייב אותם לחיות יחד, כל החיים, בכל תנאי, בשותפות מלאה ובמחויבות טוטאלית!"

אז איך זה בכל זאת עובד?

הסוד: אהבה
לפי היהדות, גבר ואשה נולדים בגופים שונים, אך ברגע שהם הופכים לבעל ואשה – הם נעשים נשמה אחת שלמה.
כדי שהאיחוד הזה יחזיק מעמד לאורך שנים, נתן לנו הקב"ה דבק רוחני – אהבה.
אותה אהבה גורמת לשני אנשים שונים, בגוף ובנפש, לרצות לחיות יחד, מתוך חיבור ושמחה.

אבל כדי שהאהבה הזו תפרח – חשוב להבין את ההבדלים שבינינו.

הגבר – גשמי יותר:
"ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה..." (בראשית ב', ז')
האדם נברא מהאדמה ולכן הוא מחובר יותר לצד המעשי והגשמי.

האשה – רוחנית יותר:
"ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה..." (בראשית ב', כ"ב)
האשה נבראה מתוך האדם עצמו – ולכן היא בנויה יותר על רגש ורוחניות.

השוני הזה בא לידי ביטוי גם בצרכים היומיומיים:

מה הגבר צריך?
הערכה וכבוד.
הגבר מודד את הערך העצמי שלו דרך העשייה וההצלחות שלו – בעבודה, בבית, בכל תחום.
כשהוא לא מקבל הערכה על מעשיו – הוא מרגיש תסכול וחוסר ערך.

מה האשה צריכה?
שיתוף ושותפות.
האשה רואה בבן זוגה שותף מלא לחיים, ולכן היא זקוקה לשיח, לקירבה, לשיתוף ברגשות וביומיום.

כשהציפיות מתנגשות:
היא מחכה כל היום לשתף אותו במה שעבר עליה, והוא חוזר עייף מהעבודה ומצפה לשקט ולמנוחה.
היא משתפת אותו – והוא שומע תלונות.
הוא רוצה לראות אותה שמחה ומרוצה – והיא רק רצתה קרבה.

נשמע מוכר?

מה עושים?

1. מודעות היא חצי מהפתרון!
   כבר ברגע שמבינים שאנחנו שונים, קל יותר להכיל, להבין ולא לכעוס.

2. תזמון נכון:
   כשבעלך חוזר עייף – תני לו רגע לנשום, לאכול, להירגע. אחרי שהוא נרגע – זה הזמן לשתף אותו.
   והבעל? תדע שאשתך לא "מתלוננת" – היא רוצה קירבה! תן לה אוזן קשבת – זו הדרך שלה לאהוב אותך!

3. מילים טובות:
   נשים – אל תחכו שהוא יבין לבד! תגידו: "אני שמחה איתך", "אני מעריכה אותך", "טוב לי איתך".
   גברים – תנו מחמאות. תשאלו: "איך עבר עלייך היום?", "מה שלומך?".

4. עזרה בבית:
   הביתה עבור גבר – זה מנוחה.
   הביתה עבור אשה – זו משמרת שנייה.
   אז גם אם אתה עייף – תעזור קצת, אפילו בדברים קטנים. זה ישנה לה את כל הערב!

לסיכום:
כשאנחנו מבינים את השוני בצרכים ובציפיות – אנחנו יכולים למנוע תסכולים, לחזק את הקשר, להרבות כבוד והערכה הדדית – ובעיקר, לאהוב באמת!