בני אדם לא רצויים: האי שנשאר בדיוק כמו לפני מאות שנים

אי שם, הרחק מכל מה שמוכר לנו, בלב דרום האוקיינוס השקט, נמצא האי דוסי – פיסת טבע פראית ונידחת, כ-540 קילומטר בלבד מהאי פיטקרן, מושבה בריטית קטנטנה שהיא בעצמה אחת מהמקומות הבודדים בעולם. למען האמת, דוסי כל כך רחוק מהכול, שכדי להגיע אליו צריך לצאת למסע של כמעט 9,600 קילומטר מאמריקה. וזה רק ההתחלה.

דוסי הוא לא בדיוק אי שאפשר להשתזף בו על החוף עם קוקטייל. מדובר באטול – טבעת של ארבעה איונים שמקיפים לגונה יפהפייה. מבחינת נופים, מדובר בגן עדן לאוהבי טבע, אבל כזה שמיועד בעיקר לעופות ים. פריגטות, סולות וציפורים נוספות קוראות לו בית, והן שולטות כאן ללא הפרעה. בים שסביבו שוניות אלמוגים צבעוניות, להקות דגים, וחיים ימיים בשפע. אבל על היבשה? הסיפור שונה לגמרי – אדמה צחיחה, ללא מים מתוקים, ללא צל, ללא אוכל, ובעיקר – ללא בני אדם.

מי שבכל זאת מגיע לשם הם בעיקר חוקרי טבע, שמנסים להבין איך נראית מערכת אקולוגית בתולית, כזו שלא נרמסה על ידי נעליים של תיירים או תושבים. מדי פעם גם חולפת יאכטה סקרנית, אבל מעבר לזה – המקום הזה נשאר כמעט כמו שהיה לפני מאות שנים.

ולא במקרה. מדובר באחת הפינות הבודדות בעולם שניתן להגדיר אותן "בלתי נגועות". בלי תשתיות, בלי זיהום, בלי בניינים – רק טבע פראי, כזה שמזכיר לנו איך נראה העולם כשהאדם עוד לא שינה אותו.

אז נכון, לא מדובר ביעד הבא לחופשת בטן-גב, וגם לא תמצאו שם מלונות בוטיק. אבל אם אתם חולמים על מקום שבו הזמן עצר מלכת, ודמיינתם פעם אי שנראה כמו סצנה מסרט טבע – דוסי הוא בדיוק זה. מקום שאולי לעולם לא נגיע אליו, אבל עצם הידיעה שהוא קיים – מזכירה לנו שעוד נשארו כמה נקודות על כדור הארץ שלא הפכו למגרש חנייה. וזה, אולי, הנחמה הכי גדולה שיש.