האם תפילות "מתבזבזות"? התשובה המרגשת של מרן הרב אלישיב זצ"ל

במשך כל הדורות אומות העולם מבקשות לאתגר ולפגוע בעם היהודי. ההסבר התורני לכך הוא שעם ירידת התורה בסיני ירדה גם שנאה לעולם, ומאז ועד היום אנו נדרשים להתמודד איתה.
מצד אחד, אנו אוחזים בָּאמת, אנו מפיצים טוב, ברכה ושלום, ומצד שני – אנו מאותגרים על בסיס יום־יומי בכל נקודה ונקודה.

כאשר אדם נמצא בקושי תמידי ועליו לשרוד, עליו להמציא, להשיג, זכויות כדי שיוכל להמשיך בדרכו למרות הקשיים.
אחת הזכויות החשובות ביותר שיש לנו, כאנשים פרטיים וכעם, היא זכות אבותינו. אותם קדושים וטהורים שהצליחו להנפיק בבריאה סך של זכויות וחיסכונות רוחניים, שסייעו לא רק להם, אלא גם לדורות שיבואו אחריהם.

החל מדור האבות ועד לדורנו, כל דור מבקש לייצר "זכויות עודפות" כדי להיות שותף בהצלת הדור הבא.
אנו מבקשים את עזרת הבורא בזכות האבות הקדושים, בזכות גדולי התורה ובזכות התפילות שאולי עדיין לא נפדו.

אספר לכם סיפור מופלא, שמדגים את עוצמתן הבלתי נתפסת של תפילות ישראל ואת כוחה העצום של זכות אבות:
לפני שנים ספורות, כאשר גדול הדור ועמוד ההוראה מרן הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל היה בן 100 שנים, ניצב הרב בפני ניתוח מורכב ומסובך ביותר. המצב היה כה רגיש, עד שנדרש היה להביא את המנתח המומחה הגדול בעולם כולו, שיסכים לקחת על עצמו את האחריות הכבירה לנתח אדם בגיל כה מופלג.
העולם היהודי התאחד כולו בתפילה נרגשת. מקצה העולם ועד קצהו, נשפכו תפילות חמות כמים, פרקי תהילים נאמרו בדמעות שליש, ורבבות אלפי ישראל זעקו לבורא עולם בתחנונים. והנה, בחסדי שמיים העצומים, הניתוח עבר בהצלחה מרשימה, ומרן שב לביתו ולתלמודו.

בשבת שלאחר מכן, כאשר התכנסו תלמידיו המסורים להתפלל בקראוון המפורסם של הרב אלישיב, כולם המתינו לשמוע את ברכת הגומל. אך להפתעתם העצומה, הברכה לא נאמרה.
כששאלו את מרן לפשר הדבר, השיב: "ביררתי היטב עם הרופא, ומכיוון שבשום שלב לא הייתי בסכנת חיים ממשית, איני רשאי לברך ברכת הגומל".

קם אחד התלמידים ושאל: "הייתכן שכל התפילות והקבלות הטובות שקיבלנו על עצמנו – הלכו לריק חלילה?"
"חלילה וחס!", השיב הרב אלישיב. "דעו לכם כי תפילות אינן הולכות לאיבוד לעולם! גם אם הן לא נצרכו לשעתן, הן נשמרות כזכות אבות יקרה מפז באוצר הנצחי של זכויות עם ישראל. כאשר יבוא יום ועם ישראל יזדקק לישועה מיוחדת, יוכל הקדוש ברוך הוא לפתוח את אוצר הזכויות הזה ולהושיע את עמו!"

אחיי היקרים! כל תפילה, כל מצווה, כל זכות – אפילו הקטנה ביותר – נצחית היא!
כשם שאנו חיים ונושעים בזכות תפילותיהם וזכויותיהם של אבותינו הקדושים, כך מוטלת עלינו החובה הקדושה להמשיך ולהעשיר את אוצר הזכויות של עם ישראל עבור הדורות הבאים.

יהי רצון שנזכה להיות ראויים למשימה קדושה זו, ושנוכל להוסיף עוד ועוד זכויות טהורות לעם ישראל. אמן ואמן.