לאן נעלם האוכל האמיתי? הטרנד שמוכר לנו אשליה של בריאות

יש רגעים שבהם טרנד תזונתי עובר את הגבול – זה הרגע שבו אתה נעצר בסופרמרקט, מסתכל על מוצר מסוים ותוהה: "באמת? זה לא מוגזם?"

בשנים האחרונות התרגלנו לראות חלבון בכל מקום – בשייקים, בגלידות, ביוגורטים ואפילו בגבינות. אבל כשהגעתי למדף הדגנים וראיתי את ה-Weetabix Protein, הבנתי שמשהו כאן יצא משליטה. Weetabix היה מאז ומתמיד דגני בוקר פשוטים, עשויים מ-100% דגנים מלאים, עשירים בסיבים ודלים בסוכר. אז למה להוסיף להם חלבון? האם כל מוצר חייב לעבור שדרוג מלאכותי?

תוספי חלבון אינם דבר חדש – הם היו כאן עוד משנות ה-50, כששימשו בעיקר מפתחי גוף ואתלטים. אבל בעשור האחרון, החלבון הפך ממוצר נישה ללהיט שיווקי. כמו שבשנות ה-2000 "ללא שומן" היה הסלוגן המנצח, היום "עשיר בחלבון" הפך להבטחת הבריאות החדשה. כל רשת סופרמרקטים – מ-M&S ועד Lidl – מציגה בגאווה מוצרים עם מדבקות ענקיות: "20 גרם! 30 גרם! 50 גרם!!!!". אפילו קינוחים ומשקאות קפה קר הצטרפו לחגיגה.

ואם תהיתם האם יש לכך הצדקה – התשובה מורכבת. מצד אחד, חלבון הוא רכיב תזונתי חיוני – הוא מסייע לבניית שרירים, מספק תחושת שובע ומשחק תפקיד מרכזי בתהליכים בגוף. ההמלצות הן לצרוך כ-0.75 גרם חלבון לכל ק"ג ממשקל הגוף, כלומר כ-56 גרם ליום לגבר ממוצע ו-45 גרם לאישה ממוצעת. מבוגרים מעל גיל 65 זקוקים לכמות גבוהה יותר בשל ירידה בספיגת החלבון, ואנשים שמתאמנים צריכים אף יותר.

אבל האמת היא שרובנו כבר צורכים מספיק חלבון בתזונה הרגילה שלנו. בארה"ב, למשל, אנשים צורכים כמעט פי שניים מהכמות המומלצת, ובבריטניה הצריכה גבוהה בשליש מההמלצה. במילים אחרות – חוסר בחלבון הוא לא ממש בעיה עולמית.

ואז יש את הצד הפחות נוצץ של הטרנד הזה: מוצרים עשירים בחלבון הם לא בהכרח בריאים. רבים מהם אולטרה-מעובדים, מלאים בסוכר, ממתיקים מלאכותיים ושומנים מיותרים. חטיף חלבון בטעם Oreo? יש בו יותר קלוריות מחטיף Mars. משקה חלבון של מותג מפורסם? מכיל יותר סוכר מארוחה שלמה. ואם זה לא מספיק, מחקרים אף קושרים צריכת חלבון עודפת לבעיות בכליות ולסיכונים בריאותיים נוספים.

אז מה המסקנה? חלבון הוא חשוב, אבל לא חייבים לרדוף אחריו. במקום ליפול לפח השיווקי, עדיף פשוט לאכול תזונה מאוזנת ומגוונת, שמבוססת על מזון טרי ואיכותי. ולגבי ה-Weetabix – הוא היה טוב גם קודם, בלי כל השדרוגים המלאכותיים.