רץ בוואטסאפ
This is a modal window.
"אני שומע משהו שכואב לי מאוד מאוד מאוד, שורף לי בלב. מישהי שואלת אותי: תגיד, ראש העיר, אתה יודע שעל השולחן של השומר בבית הספר המקיף – לא אגיד איזה – יש תפילין? ואני אומר לה: אז מה קרה? היא אומרת לי: 'לא, הוא כופה על הילדים להניח תפילין'. אמרתי לה: סליחה, אם יש שם תפילין – זה הפך להיות משהו במדינה היהודית שאנחנו צריכים להחביא? להסתיר?
את פחות מאמינה, אורח החיים שלך חילוני – זה בסדר גמור. אבל את רוצה שאני אתן הוראה לשומר בית הספר להחביא את התפילין? למה? אם ילד רוצה להניח תפילין, שיניח תפילין! מה קרה לנו? למה אנחנו נמצאים פה במדינה היהודית הזאת? מה שכחנו?
לא חייבים להיות יהודים דתיים! אבל יש משהו, איזה ערך שמחבר בין כולנו, גם אם אתה לא אדם חובש כיפה. למה אנחנו נמצאים פה? אנחנו רוצים להיות עוד מעט מדינה מערבית כזו שאין בה שום בסיס משותף לכולנו? היהדות מחברת בין כולנו. זאת מדינה יהודית – קודם כל ולפני הכול!"