סגר שידוך אך לא מעוניין בו: "מרחם על הגברת" - מה עושים?

סגרתי שידוך ועוד מעט אני עומד להתחתן, אני ממש לא מעוניין באותו שידוך - מה אני עושה? כל הסיבה להמשיך את הקשר הזה כי אני מרחם על הגברת, מה עושים?

תשובה:

להמשיך קשר מתוך רחמים זה, בטווח הארוך, להיכנס למעגל של תסכול ושנאה.

בהתחלה זה אולי ירגיש מרגש והרואי – להקריב למען מישהו אחר. אבל אי אפשר לחיות ברחמים לאורך זמן, ובטח שלא כשהם באים על חשבונך. אדם יכול לרחם על מי שסובל כאשר חייו מאוזנים, כאשר יש לו שמחה, רצונות ומשפחה משלו. אבל כשהוא מוותר על חייו, על הרצונות שלו, על היסודות שחשובים לו – הרחמים האלה לא יחזיקו מעמד.

מה שקורה בפועל זה שהקשר לא מבוסס על אהבה, אלא על רגש חולף של רחמים, וכשזה ייגמר – מה יחזיק אתכם יחד? בסופו של דבר, במקום שתהיה לך משפחה שאתה רוצה ואוהב, תהיה לך משפחה שאתה תקוע בה. הכוח היחיד שיחבר ביניכם הוא הרחמים, והם משאב מוגבל מאוד.

עם הזמן, התחושה הזו תתחלף בתחושות קשות: תסכול, חוסר סבלנות, ובסופו של דבר – כעס ושנאה. כי רחמים על חשבון עצמך הופכים למעמסה, וכשאתה מרגיש שאיבדת את הבחירה שלך, שאתה "רעב" לקשר אחר, משהו בלב מתמרד. ואז כבר לא תוכל לרחם – כי תהיה כאוב בעצמך.

התורה אומרת "ואהבת לרעך כמוך". רק אם אדם אוהב את עצמו (כמוך), הוא יוכל באמת לאהוב אחרים (רעך). כשלאדם יש את צרכיו הרגשיים, הוא יכול להעניק לאחרים; אבל כשהוא כל הזמן מוותר על עצמו – אין לו מקום בלב לרחמים אמיתיים. ומה שקורה במקרים כאלה? הרחמים הופכים לכעס, הכעס לתסכול, והתסכול – לשנאה.

לכן, ביטול השידוך הוא לא רק לטובתך – אלא גם לטובתה. זוגיות צריכה להיבנות ממקום של אהבה וחיבה, לא מתוך רחמים ועשיית "טובות". כי רחמים אולי מחברים בהתחלה, אבל בסוף הם רק יוצרים כאב. רק אהבה וחכמה יכולים להחזיק קשר לטווח ארוך.