הרב פקד: "תצטט תחילת כל שורה ראשונה בגמרא"

הנער עמד בפתח ישיבת חכמי לובלין, ליבו פעם בחוזקה. זו הפעם השלישית שהוא הגיע להיבחן, ושתי הפעמים הקודמות הסתיימו באכזבה. אבל משהו בתוכו לא נתן לו לוותר.

הגאון רבי מאיר שפירא, ראש הישיבה, הביט בנער הצעיר שמואל ואזנר. משהו בעיניו משך את תשומת ליבו. "ניתן לו הזדמנות", החליט.

שנים חלפו. 

אותו נער צעיר, שנדרשו לו שלושה ניסיונות להתקבל לישיבה, כבר היה לאברך מבריק בן 28, יושב בבית הדין בירושלים.

היה זה בפורים שנת ת"ש. הרב ואזנר עלה עם משלוח מנות לביתו של הגאון רבי זליג ראובן בנגיס, לימים גאב"ד ירושלים. האווירה הפורימית הייתה בעיצומה, והרב בנגיס, שהיה במצב רוח מרומם, הפתיע את הנוכחים כשביקש מהאברך הצעיר מבחן מיוחד במינו: לצטט מהזיכרון את תחילת כל שורה ראשונה בגמרא, שנייה ברש"י ושלישית בתוספות – בכל דף עשירי, בכל מסכתות הש"ס.

"זה ייקח לפחות שעתיים", היסס הרב ואזנר, "ואני צריך ליטול ידיים לסעודת פורים". אך הרב בנגיס התעקש, ושלח את משמשו להודיע לרבנית ואזנר שבעלה יתעכב.

שעתיים ארוכות ישבו שם, כרך אחר כרך נשלף מהארון. הנוכחים עקבו בהשתאות אחר הדיוק המופלא. אף לא טעות אחת. כשסיים, נשק הרב בנגיס למצחו של האברך הצעיר: "אשריי שזכיתי לשבת בבית הדין עם גאון עולם כמוך!"

מי היה מאמין שאותו בחור שנדחה פעמיים מהישיבה יגיע לפסגות כאלו? אבל הרב ואזנר ידע סוד אחד: אין דבר העומד בפני הרצון. עם התמדה, נחישות ואמונה – כל אחד יכול להגיע למעלות בלתי נתפסות.