גניבה לאור יום? לפתע הרב הכניס יד לכיס ושלף את הארנק

היה זה יום קיץ לוהט. נערה צעירה עשתה את דרכה לסמינר בבני ברק, כשהמזוודה הגדולה שלה הכילה בתוכה את כל רכושה – מכסף מזומן ועד פריטים אישיים יקרי ערך. עייפה מהדרך הארוכה, הניחה הנערה את המזוודה לרגע קט בתחנה. ברגע אחד של היסח דעת, הגיעו שני בחורים, חטפו את המזוודה – ונעלמו בריצה מהירה אל סמטאות העיר.

בודדה וחסרת אונים, עמדה הנערה בתחנה, כשדמעותיה זולגות על פניה, מתערבבות בחום הכבד. היא התקשרה לחברה קרובה וסיפרה לה בדמעות את שאירע. החברה הציעה: "יש רב שגר לא רחוק מהמקום שאת נמצאת בו. קוראים לו הרב משה לוי. אולי הוא יוכל לעזור לך?"

כשדפקה על דלת ביתו, פתח לה רב צעיר, שעיניו הטובות האירו באור מיוחד. "שלום וברכה, מה בקשתך ומה שאלתך?" שאל הרב ברכות. לאחר ששמע את סיפורה, הרב לא היסס לרגע. "בת ישראל", אמר בחיוך אבהי, "ה' איתך, הכול לטובה. אשתי תלווה אותך עכשיו לרחוב רבי עקיבא".

ואז הכניס הרב יד לכיס, שלף את הארנק שלו והכריז: "כל מה שהיה במזוודה, וכל מה שחפץ ליבך – אנחנו משלמים עבורך. כולל מזוודה חדשה, כמובן".

היום, למעלה מ־20 שנה אחרי פטירתו, תמונתו של הרב משה לוי זצוק"ל עדיין תלויה בסלון ביתה של אותה נערה, עדות אילמת לחסד הטהור שזרם בעורקיו.

"את הסיפור הזה שמעתי מאחותי", סיים החברותא שלי את דבריו, כשאנחנו יושבים בכולל "חזון עובדיה", רגע אחרי שנתקלנו בהלכה שהובאה בשמו של הרב המנוח. "הרב משה לוי זצ"ל, שנפטר בגיל 39 בלבד, היה דוגמה חיה למה שאמרו חז"ל – אין האדם בא לעולם אלא כדי לקיים תורה ומצוות ומעשים טובים".