איך שותים בפורים בלי חשש לחילול השם? זה מה שפוסק מרן הראשון לציון

פורים בפתח, והרוחות כבר מתלהטות סביב הנושא השנתי שחוזר על עצמו: עד כמה צריך לשתות ולהשתכר? מצד אחד, יש את מצוות "חייב איניש לבסומי בפוריא" – כלומר, להשתכר בפורים, אך מצד שני, לא פעם אנו רואים תופעות של חוסר שליטה שהופכות את השמחה ללעג. מרן הראשון לציון, הרה"ג יצחק יוסף שליט"א, מסביר היטב כיצד אנחנו צריכים לנהוג. 

ראשית, יש להדגיש: מצוות השתייה בפורים היא דווקא ביין. לא מיץ ענבים, לא בירה שחורה ולא שום תחליף אחר – אלא יין ממש. היין הוא הכלי שבו משתמשים כדי להגיע לשמחת פורים, אך נשאלת השאלה – מהי שמחת פורים האמיתית?

בדורות קודמים, אומרים הזקנים, אנשים שתו והתבסמו – היו שמחים, בדחנים, מפיצים אהבת תורה ויראת שמים. לא ראית תלמידי חכמים שוכבים על הכביש, לא היית רואה אנשים במצב מביך, חס ושלום. היום? ישנם כאלו שהופכים את פורים ליום של שתייה חסרת גבולות, שתייה שמובילה לאיבוד צלם אנוש, לחילול השם, ולמצבים שאינם הולמים יהודים שומרי תורה ומצוות.

כשבעלי בתים רואים תלמידי חכמים, בני תורה, שותים עד אובדן שליטה, מקיאים ומתנהגים בצורה שאינה מכובדת – איזה מסר זה מעביר? האם כך נראים תלמידי חכמים? האם זו שמחה של מצווה?

המסר ברור: להיות מבוסם, כן. להשתגע ולהתבזות – לא. השמחה בפורים היא שמחה של קדושה, שמחה שמביאה לקרבה לקב"ה ולא להתרחקות ממנו. אין הכוונה להשתטות או להגיע למצב של חוסר שליטה, אלא לשמחה אמיתית ומכובדת.

אז בפורים הזה, נשתה, נצחק, נשמח – אבל נעשה זאת כמו יהודים יראי שמים.