גדולי ישראל
This is a modal window.
פרשה שלמה בתורה – ופרשת חייו של משה רבנו לא מופיעה בה כלל. איך זה קרה? לאחר חטא העגל, הקדוש ברוך הוא ביקש להשמיד את עם ישראל, ומשה רבנו עמד מולו ואמר: "אם אתה משמיד אותם – אני לא רוצה להיות כתוב בספר שלך."
איזה אומץ! משה רבנו, המנהיג הדגול, היה מוכן להימחק מהתורה כולה – ובלבד שעם ישראל יינצל. ואכן, שמו של משה נעלם לחלוטין מהפרשה ה-20 בתורה.
מאז, גדולי ישראל לקחו דוגמה ממשה רבנו והיו מוכנים לוותר על הכל למען הזולת. הם לא חיפשו כבוד, לא חיפשו נוחות – רק נתינה אמיתית.
הרב רפאל ברוך טולדנו, אחד מגדולי ישראל, קיבל יום אחד מכתב מאנשי עיירה רחוקה: "כבוד הרב, קר לנו. אנחנו זקוקים לשמיכות."
מה היה אפשר לצפות שיגיב? אולי יפנה אותם לרשויות, אולי יגיד להם לבדוק עם גורמי רווחה? אבל לא. הרב לא התמהמה – הוא קם ונסע מיד לעיירה.
כאשר השלטון המקומי שמע שהרב מגיע, ראש העיר מיהר לקבל את פניו ואמר לו: "כבוד הרב, אתה מוזמן ללון בבית הפרטי שלי."
למחרת, כשכל תושבי העיירה התכנסו לשמוע את דרשתו של הרב, הוא עמד מולם והכריז: "אתם יודעים מה קרה לי הלילה? קפאתי מקור!"
ראש העיר היה המום. "כבוד הרב, ישנת בביתי, איך יכול להיות שהיה לך קר?"
הרב השיב: "הקור שלי לא היה בגוף – אלא בלב. הרגשתי את הקור של העניים, של האחים שלנו שאין להם שמיכה להתחמם בה בלילה!"
ואז הכריז מול כולם: "אני לא יורד מכאן – עד שכל אחד מהעשירים בעיירה ייקח אחריות על אחד מהנזקקים וייתן לו שמיכה להתחמם בה בלילות הקרים!"
ככה נראית אהבת ישראל אמיתית. ככה פעל משה רבנו, וככה פעלו גדולי ישראל אחריו. לא מחפשים נוחות, לא מחפשים כבוד – אלא מוכנים לוותר על הכל כדי לעזור לאחרים.
מנהיג אמיתי לא שואל מה הוא יכול לקבל – אלא מה הוא יכול לתת.