הרב ברוך רוזנבלום חושף: השאלה שהדהימה את אליהו הנביא

בתלמוד מופיע סיפור מרתק על הקשר יוצא הדופן בין אליהו הנביא לבין רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה ומגדולי חכמי ישראל. סיפור זה הובא באחת מדרשותיו של הרב ברוך רוזנבלום, והוא חושף עיקרון חינוכי עמוק. 

על פי המסופר, אליהו היה משתתף בקביעות בשיעוריו של רבי יהודה הנשיא, אולם באחד הימים, בראש חודש, הוא נעדר מהשיעור. 

למחרת, פנה רבי יהודה הנשיא לאליהו ושאלו ישירות: "איפה היית אתמול?" תגובתו של אליהו חשפה פרט מסקרן – בראשי חודשים תפקידו הוא להעיר את האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, לתפילת שחרית, והוא עושה זאת בזה אחר זה. כאשר תהה רבי יהודה הנשיא מדוע לא ניתן להעירם יחד, השיב אליהו כי הקב"ה אינו מרשה זאת, שכן תפילתם המשותפת של שלושת האבות תביא לגאולה, ועדיין לא הגיע זמנה של הגאולה השלמה.  

הסיפור, מעבר למשמעותו הרוחנית והמשיחית, חושף עיקרון חינוכי עמוק. מדוע טרח רבי יהודה הנשיא לשאול את אליהו היכן היה? הרי אליהו אינו מחויב לדין וחשבון על היעדרותו. ראש ישיבה ששמע את הסיפור הביא לכך הסבר מאלף: רבי יהודה הנשיא ביקש ללמד יסוד חינוכי חשוב – מנהיג, מורה או רב חייב להיות ערני לנוכחות תלמידיו ולדאוג להם. כאשר תלמיד נעדר משיעור, על הרב להרגיש בחסרונו ולשאול אותו על כך.

המסר הוא ברור: תשומת לבו של המורה או הרב לתלמידיו אינה רק עניין של נוכחות טכנית, אלא מסר עמוק של חשיבות והערכה. תלמיד שיודע שמורו מבחין בו ומתעניין בשלומו ירגיש שייכות גדולה יותר ללימוד, והמוטיבציה שלו תגדל. יתרה מזו, תשומת הלב של הרב אינה משפיעה רק על התלמיד, אלא גם על סביבתו – המשפחה, הקהילה, והחברה כולה, כשהמסר הוא ברור: לכל אדם יש ערך, כל אחד נספר.

זהו שיעור גדול למורים, מחנכים וכל אדם המשמש בתפקיד מנהיגותי – לראות את הזולת, לתת לו תחושה שהוא חשוב ונוכחותו משמעותית. כאשר רב או מורה טורח לשאול תלמיד היכן היה, הוא לא רק מברר מידע, אלא מעניק לתלמיד תחושה של חשיבות ושותפות בתהליך הלימודי והקהילתי. 

בדור שבו רבים חשים לעיתים שקופים במערכת גדולה, יש כאן מסר חינוכי על זמני: לכל אדם יש נוכחות, לכל תלמיד יש משמעות, ותשומת לב אמיתית יכולה להיות ההבדל בין השתייכות ונאמנות לבין ריחוק וניכור.