יומיים לפני גיל 28 – השתיקה שהובילה לשבירת הצלחת ולנס שלא ייאמן

חז"ל מגלים לנו שהעולם כולו, על כל מורכבותו ועוצמתו, תלוי על חוט דק של שתיקה: "תולה ארץ על בלימה... אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה". אמירה זו, בפשטותה המדהימה, מציבה את כוח הריסון העצמי כאבן היסוד של הבריאה כולה.

דווקא בתוך הכאוס של העימות, בלב הסערה של הוויכוח, טמונה הזדמנות לגילוי עוצמה אלוקית.

בספר "תן בליבנו" מובא סיפור מרטיט שממחיש את העוצמה הטמונה בשתיקה זו: 

משפחה אמריקנית הגיעה ארצה כדי לחגוג את חג הפסח ליד הכותל. בעיניים בורקות מהתרגשות, המשפחה מטיילת בארץ הקודש, מצלמתם מתעדת כל רגע קסום.

לאחר חודש מרגש, עלו בני המשפחה על המטוס חזרה לארה"ב. אחד מבני המשפחה, בניסיון תמים להפיג את שעמום הטיסה, נטל את המצלמה המשפחתית - רכוש שלא היה שלו.

בעודו מעביר את התמונות, זיכרונות שנאספו בקפידה במהלך המסע, הוא לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון - וכל התמונות נמחקו! חודש שלם נעלם כלא היה.

קולות זעם ותסכול מילאו את חלל המטוס: "השתגעת?! איך יכולת?!" אבל בתוך הסערה, איש אחד נותר דומם. בעל המצלמה עצמו. האיש שהשקיע את כל מאמציו בתיעוד הרגעים המושלמים - נשך את שפתיו ושתק.

מה שקורה אחר כך הוא כמעט בלתי ייאמן. בבית המשפחה בבורו פארק, אחותו של האיש השותק פונה אליו: היא בת 27, ללא שידוך באופק, ליבה כבד מדאגה. "ראיתי את שתיקתך," היא אומרת, "ברך אותי שאזכה להקים בית בישראל".

האח, מלא בכוח השתיקה שלו, מברך אותה בהתרגשות שעד יום הולדתה היא תזכה להיות מאורסת. ובאמת - תוך ימים ספורים, שידוך מופיע כמו יש מאין. יומיים לפני יום הולדתה ה-28, שברו צלחת!

"מה אומנותו של אדם בעולם הזה?" - מהי המיומנות העיקרית שאדם צריך לפתח בחייו? "ישים עצמו כאילם" - עליו להתנהג כאילו הוא אילם! חז"ל מלמדים אותנו שהיכולת לשתוק היא לא רק מידה טובה, אלא אומנות של ממש.

זכרו: דווקא ברגע שבו הדחף להגיב, לצעוק ולהתגונן חזק ביותר - שם ההזדמנות הגדולה ביותר לקיים עולם.