30 אברכים התפללו בכותל – אבל רק אחד קיבל ישועה. למה?

יד הוא פועל ומשתדל כדי לשומרם על הצד הטוב והבטוח ביותר. למרות זאת, החיים מלאים בניסיונות, קשיים ומהמורות מדי יום ביומו. 

בכל אחד ואחת מאיתנו ישנה מלחמה יום־יומית: הגוף הגשמי מושך לצד אחד, מנסה לנתב לחיים "ערכים גשמיים" כמו הנאות רגעיות ומבקש להעלים כל פיסת רוחניות. לעומת זאת, הנשמה עומדת לימיננו כדי להזכיר לנו בכל רגע מי הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל.

בורא עולם רוצה שנדע שאפילו בדברים הכי "קטנים" לכאורה - אנו לא יכולים בלעדיו יתברך. "לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".

ולמה זה נחוץ? משום שכאשר נבין שגם "המחסור" הוא מהקב"ה - ממילא נדע למי צריך לפנות כדי להשלים אותו.

רבי אהרן היה אברך שזכה למשפחה ברוכת ילדים. כאשר בחסדי שמיים נולד בנו העשירי, עמדו הוא ורעייתו חסרי אונים. "איפה נשים את כולם?" שאלו אובדי עצות. "כל החדרים בתפוסה מלאה. מה נעשה?!"

רבי אהרן ניגש לאשתו והודיע לה: "אין ברירה, אני הולך לדבר עם אבא שלי". האישה המופתעת השיבה: "עם אבא שלך?! הוא בקושי סוגר את החודש! איך אתה מצפה שהוא יעזור לך?"

והבעל ענה: "לא לאבא הזה, לאבא שבשמיים. אם הוא מחסיר - הוא גם ימלא!"

חדור מוטיבציה נסע רבי אהרן לכותל המערבי והחל לשפוך את ליבו ואת צרותיו לפני בורא עולם. אחרי דקות ארוכות של תפילה, נפתחו גם שערי דמעה; בדמעות שליש ביקש רבי אהרן ישועה מאבא שבשמיים. 

לפתע, מרגיש רבי אהרן נגיעה קלה בכתף, כאילו מישהו מנסה למשוך את תשומת לבו. הוא מסתובב ורואה שם יהודי מבוגר. "אפשר לדעת למה הבכי?", הוא פונה לרבי אהרן בנימוס.

רבי אהרן סיפר לו על מצבו הכלכלי הקשה, ומשפחתו הגדולה שמתקשה להידחק בדירה קטנה וצפופה. "באתי לכאן לבקש ישועה מהקב"ה. רק הוא יכול להוציא אותי מהמצב הזה".

"נכון מאוד", אמר לו היהודי. "ואני כנראה שליחו של הקב"ה. סיפורך נגע לי ללב, בוא איתי בבקשה למשרד תיווך דירות שנמצא לא רחוק מכאן".

וכך, כעבור פחות משעתיים, יצא רבי אהרן עם דירת חמישה חדרים חדשה בירושלים על חשבונו של התורם המבוגר! 

למחרת, סיפר האברך הנרגש לחבריו בכולל על הישועה שעשה לו אבא שבשמיים. כל האברכים ניגשו לראש הכולל וביקשו ממנו יום חופש לנסוע להתפלל בכותל המערבי. וכך היה: 30 אברכים מתפללים בדמעות שליש, ומתחננים לישועה. לפתע אחד מהם מרגיש נגיעה קלה בכתף, הוא מסתובב מלא ציפייה, אבל התברר שמדובר במקבץ נדבות…

ראש הכולל, שהבחין בהרגשה החמוצה בקרב אברכיו, הסביר להם: "רבי אהרן הבין שהכתובת למילוי חסרונותיו הוא הקב"ה. לעומת זאת, אתם סבורים שהכתובת היא בשר ודם. רבי אהרן חיכה לישועת ה', ואתם לישועתו של אותו יהודי עשיר - לכן בקשתכם לא נענתה". 

הישועה רק מבורא עולם - "הבוטח בה' חסד יסובבנו"!