הרב יצחק פנגר: הכבוד המדומיין והנפילה הבלתי נמנעת

המן, האיש שהגיע לפסגת הכבוד, חי במציאות שבה "כל העולם משתחווה לו". הוא היה האיש הקרוב ביותר לאחשוורוש, שליט על 127 מדינות. בכל מקום שבו דרך – השתחוו לו. כולם.

אפשר לדמיין את הסצנה: הוא מגיע לסין, מיליארד אנשים כורעים ומשתחווים. גלי כבוד בלתי פוסקים מציפים אותו, עד שנדמה שאין גבוה ממנו. אבל אז – אחד לא משתחווה. מרדכי היהודי.

ופתאום, כל הכבוד העצום הזה מתפורר. האגו העצום של המן נופל בשבי של נקודה אחת קטנה, של יהודי אחד שיושב בשער המלך ולא מוכן להשתחוות. 

מה אכפת לך, המן? הרי יש לך את כל העולם! איך ייתכן שאדם אחד מצליח להפיל אותך נפשית?

וזה היסוד הנפשי העמוק: אדם יכול להיות מלך העולם, אך אם יש בתוכו נקודת חסר, נקודה אחת שהוא לא מוכן לקבל, היא תכרסם בו עד שלא יוכל ליהנות מכל מה שיש לו. טיפה אחת של דיו הופכת כוס מים שלמה לבלתי ראויה לשתייה. מחשבה אחת לא נכונה מסוגלת להשתלט על כל המוח ולחסום את השמחה, ההצלחה והשלווה.

זו נקודה שכדאי לזכור בכל תחום בחיים. לא לתת ל"נקודה השחורה" להשתלט על כל הלבן. לא לתת לחיסרון אחד להפוך את כל מה שיש לנו לאין.

המן לא הצליח להבין את זה – ולכן נפל. אנחנו יכולים להבין – ולכן נזכה לעלות ולהתחזק.