חפץ חיים, שיעור 42: ראית תלמיד חכם שחטא? אסור אפילו להרהר אחריו

חפץ חיים, שיעור 42:

איסור לשון הרע על אדם בינוני שנכשל בחטא:

אדם בינוני, שדרכו להישמר מחטא ונכשל רק לפעמים - כלומר, בדרך כלל הוא משתדל להתחזק, אבל לפעמים הוא נופל - אפילו אם ראו אותו שני אנשים שעבר כמה פעמים על אותו החטא,  נניח הוא חוטא בלדבר בתפילה - אסורים לגלות את חטאו, ואפילו לשנוא אותו עבור זה, כלומר בתוך ליבם, גם כן אסור וצריך לדונו לזכות, כגון שעבר על החטא שלא בכוונה. כלומר: אתה צריך לומר לעצמך הוא כנראה עבר על החטא בלי כוונה, או שלא ידע שהדבר אסור, או שחשב שזו רק סתם מידה טובה וכן הלאה. 

הדין באדם בינוני או תלמיד חכם שעברו על חטא ידוע:

אם נראה כי החוטא ידע את עצם האיסור, הוא יודע למשל שאסור לדבר בתפילה, וגם עשה אותו בכוונה - היינו שעבר על דברים שאיסורם ידוע כגון איסור עריות וכן דברים אסורים - הדין מתפרק לשני סעיפים:

1. אם החוטא הוא אדם בינוני בשאר דברים, שדרכו על פי רוב להישמר מהחטא, הוא משתדל על פי רוב כן לעמוד בדברים, ובחטא זה ראו שנכשל רק פעם אחת בסתר, אסור לגלות חטאו לאחרים, ואפילו לדייני העיר אין לגלות, אלא עליו להוכיחו בלשון רכה וביחידות לבד בלי שאף אחד יודע, ושיראה לגדור את עצמו מכאן ולהבא מהסיבות שהביאו אותו לזה כדי שלא יגיע שוב לידי חטא.
2. כל שכן אם הוא תלמיד חכם וירא חטא, שהוא משתדל תמיד לגבור על יצרו, אך עתה גבר יצרו עליו וחטא,  בוודאי עוון גדול הוא לפרסם את חטאו. זה כבר עוד יותר גרוע מאשר אדם בינוני. ואסור אפילו לערער אחריו, כלומר גם לחשוב שהוא לא חזר בתשובה, כי בוודאי עשה תשובה. 

מביא ספר פניני חיים את ספר פלא יועץ בעניין הדיבור: "אסור לבזות לשום אדם, כמו ששנינו, אל תהי בז לכל אדם".