כל מה שצריך לדעת על פורים משולש – ההנחיות המעשיות מהראש"ל הגר"ד יוסף

השנה זכינו לאירוע מיוחד – פורים משולש! זה קורה כשפורים (ט"ו באדר) נופל על שבת – תופעה נדירה שמתרחשת רק אחת לכמה שנים. אם תהיתם מתי זה יקרה שוב – תיאלצו לחכות לא פחות מ-30 שנה!

ומה מיוחד כל כך בפורים משולש? בגלל שפורים נופל השנה על שבת, קיום מצוות החג נפרס על פני שלושה ימים – שישי, שבת וראשון – ומכאן מגיע השם "משולש". הרב הראשי לישראל והראשון לציון, הגאון רבי דוד יוסף, כבר כתב את כל ההלכות וההנחיות המיוחדות למצב הזה – כי כששבת פוגשת את פורים, צריך קצת יותר סדר ודיוק.

התופעה המיוחדת הזו קשורה בעיקר לירושלים ולערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כמו חברון וצפת. בערים האלו פורים תמיד נחגג בט"ו באדר (שושן פורים), כך שכשהוא יוצא בשבת – נכנסות לתמונה שאלות הלכתיות ייחודיות שמצריכות הכוונה מדויקת.

א. דיני קריאת המגילה בערים מוקפות חומה ובערי הפרזים

בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שקוראים בהן את המגילה ביום ט"ו באדר, כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מצוות הפורים נחלקות לשלושה ימים:

• כמה ממצוות הפורים מקדימים ליום שישי.
• כמה מדיני הפורים מקיימים בשבת.
• כמה ממצוות הפורים נדחות ליום ראשון.

אבל בערים שאינן מוקפות חומה, שקוראים בהן את המגילה בי"ד באדר – לעולם אין פורים שלהם חל בשבת. (תורת המועדים, פורים, סי' יב אות א).

בערים שיש ספק אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שבשאר שנים עושים פורים גם ביום ארבעה עשר וגם ביום חמישה עשר באדר – בשנה זו שחמישה עשר באדר חל בשבת, עושים את כל מצוות הפורים ביום שישי, י"ד באדר בלבד, ואינם צריכים להחמיר ולקיים את כל דיני פורים משולש. (תורת המועדים שם, אות ט"ז).

יום חמישי – י"ג אדר (ליל שישי)

א. זכר למחצית השקל
נוהגים לתת לפני פורים "זכר למחצית השקל" – זכר למעות שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. נהוג לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים, קודם קריאת המגילה.

• מי שלא נתן קודם פורים – ייתן באותה שעה.
• בשנת תשפ"ה הסכום הוא 40 ₪, והרוצה לדייק יבדוק ביום נתינתו את שער הכסף.

ב. קריאת המגילה בירושלים
בירושלים קוראים את המגילה בלילה וביום, בדומה לקריאת המגילה בשאר העולם, הקוראים בי"ד באדר (ש"ע או"ח סי' תרפח ס"ו).

• לכתחילה יש לקרוא את המגילה בעשרה משום פרסומי ניסא.
• אם אין עשרה – קוראים את המגילה בפחות מעשרה עם כל הברכות (למעט ברכה אחרונה).
• הקורא בפני נשים, ויש שם עשר נשים השומעות את המגילה, רשאי לברך את הברכה האחרונה לאחר הקריאה.

ג. סיום הקריאה
אחר הקריאה יאמרו את הפסוק "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", ואחר כך "סדר קדושה" (תורת המועדים שם, סי' י"ב אות ג).

יום שישי – י"ד אדר

א. קריאת המגילה
בני ירושלים קוראים את המגילה ביום זה בעשרה, וכמו שנוהגים בשאר מקומות בעולם.

ב. מתנות לאביונים
תושבי ירושלים נותנים מתנות לאביונים ביום זה, מפני שעיני העניים נשואות למקרא מגילה.

• יש שכתבו להזהיר את העניים שקיבלו מתנות ביום שישי להשהותן ליום ראשון, אך בחזון עובדיה (עמ' רטז) כתב שאין הכרח בכך.

ג. עשיית מלאכה

• בני ירושלים מותרים בעשיית מלאכה, כי לא נהגו איסור בעשיית מלאכה בפורים אלא בזמנו (ט"ו באדר).
• תושבי ערי הפרזים – אסורים בעשיית מלאכה ביום זה.

ד. משלוח מנות
טוב להדר לשלוח מנות גם בערב שבת (י"ד באדר), אך עיקר קיום המצווה יהיה ביום ראשון (ט"ז באדר).

ה. סעודת פורים
הסעודה בירושלים נדחית ליום ראשון. אולם טוב להחמיר ולעשות סעודה נאה גם ביום שישי, שהיא זמן סעודת פורים בכל העולם.

שבת קודש – ט"ו באדר

א. על הניסים
בירושלים יש לומר "ועל הניסים" בכל תפילות השבת ובברכת המזון של כל סעודות השבת.

• אם שכח – אין מחזירים אותו.

ב. קריאת התורה

• בירושלים מוציאים שני ספרי תורה:
  • בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע.
  • בספר השני – בפרשת ויבא עמלק (כמו שבת זכור).
• ביתר ערי הארץ – מוציאים ספר תורה אחד וקוראים בפרשת השבוע בלבד.

ג. מוקצה – מגילת אסתר
אסור לבני ירושלים לטלטל מגילת אסתר בשבת, מכיוון שחז"ל גזרו שלא לקרוא את המגילה בשבת מחשש לטלטול ברשות הרבים.

יום ראשון – ט"ז באדר

א. משלוח מנות
בירושלים שולחים מנות איש לרעהו ביום זה.

ב. סעודת פורים
בירושלים עושים את סעודת הפורים ביום זה.

• אבל בתוך שבעת ימי אבלותו יאכל בשר וישתה יין, אך לא ירבה בשמחה.

ג. על הניסים
אין אומרים "ועל הניסים" בתפילה או בברכת המזון, אך טוב להזכירו ב"הרחמן".

ד. דיני אבלות

• בירושלים ובערים המוקפות חומה אין אומרים וידוי ונפילת אפיים.
• אבל היושב שבעה – יש אומרים שינהג אבלות בצינעה, ויש מקילים שלא לנהוג כלל אבלות ביום זה (חזו"ע אבלות ג' עמ' קל).

 ויהי רצון שכשם שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות בימים ההם בזמן הזה – כן יעשה עמנו בקרוב, ויגאלנו גאולה שלמה. וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יסוף מזרעם.