חדשות בארץ
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה אמש (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו רשאי לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, ללא עמידה בתנאים משפטיים מוגדרים. בהרב-מיארה הדגישה כי החלטת פיטורים מחייבת בירור עובדתי ומשפטי מלא, וכי "תפקיד ראש השב"כ אינו משרת אמון אישי של ראש הממשלה."
הליך משפטי סדור – תנאי לפיטורים
בהודעתה ציינה היועמ"שית כי כדי להניע הליך פיטורים יש צורך להציג עילות ענייניות ומבוססות, ולהעניק לבר הזדמנות להגיב להן. עוד הבהירה כי ללא השלמת התהליך המשפטי, נתניהו מנוע מלהמשיך בהליך הדחה.
תמיכה וביקורת מצד המערכת הפוליטית
שר המשפטים יריב לוין הביע תמיכה במהלך של נתניהו, וטען כי חוק השב"כ מעניק לממשלה את הסמכות לסיים את כהונתו של ראש השירות. לדבריו, "חוק השב"כ קובע במפורש כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו." לוין מתח ביקורת על היועמ"שית, באומרו כי "כולם כפופים לחוק – כולל היועצת המשפטית."
חוות הדעת המשפטית
בחוות דעת שהעביר המשנה ליועמ"ש, ד"ר גיל לימון, צוין כי הסמכות לפטר את ראש השב"כ נתונה בידי מליאת הממשלה, אך ההחלטה כפופה להליך מנהלי סדור. בחוות הדעת הודגש כי החלטת פיטורים חייבת להתבסס על תשתית עובדתית מבוססת, להיות חפה משיקולים זרים ולעמוד בהוראות המשפט המנהלי.
נתניהו: "חוסר אמון מתמשך"
נתניהו הצהיר לאחר הפגישה עם בר כי החלטתו נובעת מ"חוסר אמון מתמשך" בראש השב"כ. לדבריו, "במצב של לחימה מורכבת, נדרש אמון מלא בין ראש הממשלה לראש השב"כ – ולצערי, המצב אינו כזה." נתניהו הוסיף כי "שירות הביטחון הכללי מבצע עבודה מסורה וחשובה, אך הצעד הזה הכרחי להשגת מטרות המלחמה ולחיזוק המערכת הביטחונית."
הקשר לחקירת "קטאר-גייט"
ניסיון הפיטורים מגיע על רקע חקירת פרשת "קטאר-גייט", שבה נבדק חשד למעורבות של גורמים בלשכת ראש הממשלה בקשרים עם מימון חמאס על ידי קטאר. בין הנחקרים: יונתן אוריך, אלי פלדשטיין וישראל איינהורן – שלושתם מיועציו הקרובים של נתניהו.
השלכות אפשריות
אם נתניהו יבחר לקדם את ההחלטה להדחת בר, ההצעה תובא לאישור מליאת הממשלה. ההכרעה עשויה להוביל למתיחות נוספת בין הדרג הפוליטי למערכת המשפטית, ולעלות לדיון ציבורי רחב יותר בנוגע לסמכויות הממשלה ולתפקידה של היועצת המשפטית לממשלה.