הסוד של הרבנית קופשיץ – איך זכתה שכל ילדיה יהיו גדולי תורה?

"כבוד הרב", פתחה הרבנית קופשיץ' את סיבת ביקורה במעונו של מרן ה"חזון איש". "יש לי שתי בקשות".

"האחת - שהרב יברך את ילדיי שיהיו להם כישרונות טובים ללימוד התורה. והבקשה השנייה – שהם תמיד ירצו ללמוד עוד ועוד!"

ה"חזון איש" שמע את הדברים, וענה: "בעניין הבקשה הראשונה - אוכל לברך אותך ואת ילדייך. אבל לגבי הבקשה השנייה - לי אין מה לעשות, זה תלוי רק באימא!"

"רק בי?!" נדהמה הרבנית. "איך ובמה זה תלוי בי?" ה"חזון איש" חייך והשיב: "ככל שאת תרצי שהם ילמדו תורה, כך תראי שהם באמת רוצים ללמוד תורה. ככל שאת תשאפי שהם יגדלו בתורה - כך תזכי שהם אכן יגדלו בתורה!".

חלפו השנים, ובניה של הרבנית קופשיץ גדלו, הן בשנים והן בתורה. בלי יוצא מן הכלל, כל בניה וחתניה הפכו לראשי ישיבות ורבנים נודעים, והמפורסם שבהם הוא חתנה הגאון רבי נסים קרליץ. בסוף ימיה נשאלה כיצד זכתה לילדים גדולי תורה. היא השיבה בפשטות, במילותיו של ה"חזון איש": "כי רציתי שהם יהיו גדולי תורה!"

"אבל כולם רוצים!" הקשו השואלים. "כולם שואפים לילדים גדולי תורה, ומקדישים לכך כוחות ומשאבים. למרות זאת, לא כולם זוכים - ואילו את זכית! כיצד?!"

והרבנית קופשיץ השיבה: "כולם רוצים, אבל אני רציתי רק את זה! זו הייתה שאיפתי הבלעדית. את כל מה שיש לי הקדשתי והקרבתי לשם כך! אם הייתי רואה שבני מפסיק ללמוד הייתי מסירה ממני את התכשיטים ולפעמים מגיעה עד כדי חולי!"

"אם היו לנו ימי עוני בבית", המתיקה הרבנית. "חששתי שהמחסור יקשה על בניי ללמוד. הייתי הופכת עולמות כדי להכניס שמחה בבית ולשמור על אווירה חמה, מאושרת ותומכת. לא נתתי לשום דבר לעכב את צמיחתם הרוחנית, הקדשתי את חיי למען המטרה הזו. אם רוצים רק דבר אחד - רק ילדים גדולי תורה, ומוכנים להקריב לשם כך - זוכים בסייעתא דשמיא!"