שלמה המלך ידע הכול – אבל את הסוד הזה הוא לא הצליח לגלות

אחת התעלומות הגדולות והנסתרות ביותר בתורנו הקדושה היא ללא ספק פרשת פרה אדומה. "זאת חקת התורה", אמר עליה הקב"ה והותיר אותה בגדר סוד שבמשך כל ההיסטוריה לא התגלה לאף אדם - זולת למשה רבינו.

היות ומשה היה היחיד בהיסטוריה שידע את הסוד, הוא השאיר אחריו אפר פרה אדומה שהכין במיוחד גם לדורות הבאים אחריו. מאז ועד לחורבן בית המקדש, היו הכהנים מערבבים את אותו אפר עם שאר האפר של הפרות האדומות שנשחטו ונשרפו במשך השנים ושבאמצעותן היו מטהרים את בני ישראל.

אבל היה אחד, שלמה המלך שמו, שרצה גם הוא לדעת את הסוד. "כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", אמר החכם מכל אדם, וחשף בפנינו כי יותר מכול, הוא השתוקק לדעת את הטעם והסוד של המצווה היקרה.

שלמה ידע כי הסוד התגלה בעבר למשה רבינו וביקש להיות כמותו. שלמה ידע כי בתוכו ניצוץ מנשמת משה רבינו, כפי שנרמז בפסוק האחרון בתורה: "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל". "עשה" בגימטריה "שלמה". 

אבל זה לא הספיק. בשביל לדעת את הנסתר, גייס שלמה המלך - לא פחות ולא יותר - את השם שלו לעזרה. כך, הוא קיווה, אולי יצליח לגלות את הסוד הגדול. הקלף המנצח מבחינתו היה העובדה שבפסוק בו גילה הקב"ה את הסוד למשה רבינו - נרמז גם שמו שלו! ואם למשה מגיע לדעת - אזי גם לו!

אבל אז יצאה בת קול ואמרה לשלמה המלך: "וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת". כלומר, בת הקול הסכימה עם כי אכן יש רמז בפסוק ששלמה דרש, אך הוא דרש אותו בטעות בצורה הפוכה.

"לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת", את ראשי התיבות האלה - גילתה בת הקול - צריך לדרוש רק בצורה ישרה: "למשה". ללמדנו, שהוא ורק הוא יידע את הטעם של פרה אדומה.

ואכן, לא עלה בידו של שלמה המלך לפצח את החידה שכל כך העסיקה אותו. במקרה הזה, אפילו השם שלו לא עזר לו...