כך מוכיחים באהבה: סיפורו המרגש של הרב אריה לוין על שמירת שבת

בפרשת ויקהל, משה רבנו מקהיל את בני ישראל ומצווה אותם על שמירת השבת – למרות שהתורה כבר ציוותה על שמירת שבת בעשרת הדברות ובפרשת כי תישא. מדוע משה רבנו בחר לפתוח דווקא במצוות השבת לפני שהוא עובר לציווי על מלאכת המשכן? חז"ל מסבירים כי יש כאן מסר עמוק: כאשר שומרים על השבת – המלאכה של ימות החול נעשית מאליה, מתוך ברכה ושפע.

הרעיון הזה בא לידי ביטוי באופן מרגש במיוחד בסיפור על הרב אריה לוין – "סבא קדישא" – שידע כיצד להוכיח מתוך אהבה והבנה, ולא מתוך נזיפה או ביקורת.

הסיפור על בעל חנות הגלידה
הרב אריה לוין היה נוהג לצאת מדי יום שישי, לקראת כניסת השבת, לשוק מחנה יהודה בירושלים. הוא היה עובר בין בעלי העסקים, מעיר בעדינות על כניסת השבת, ומזכיר להם לסיים את העבודה בזמן כדי לקבל את השבת בקדושה ובשמחה.

בין בעלי החנויות היה בעל חנות גלידה, שנהג לסגור את חנותו ברגע האחרון – ממש סמוך לכניסת השבת. שבוע אחר שבוע היה הרב לוין מגיע, מעיר לו בעדינות על כניסת השבת – אך בעל החנות התקשה להפסיק את המכירה בזמן.

לאחר תקופה ארוכה, החליט הרב לוין לשנות גישה. ביום שישי אחד, זמן קצר לפני כניסת השבת, הוא נכנס לחנות הגלידה, אך במקום לדבר – הוא פשוט התיישב בתוך החנות, חובש את השטריימל ובבגדי שבת. הוא ישב בשקט, לא אמר מילה, רק התבונן בנעשה סביבו. בעל החנות, ששם לב לנוכחותו של הרב, הסתקרן – אך הרב לוין נותר דומם.

כעבור כ-20 דקות קם הרב לוין ממקומו, ניגש לבעל החנות, ואמר לו רק: "שבת שלום." ואז יצא מהחנות.

המהפך בעמדת בעל החנות
בעל החנות רץ אחרי הרב ושאל: "כבוד הרב, למה הפעם לא אמרת לי כלום על כניסת שבת?"
הרב השיב לו: "בכל שבוע באתי להעיר לך על כניסת שבת – אבל הבנתי שאתה מתקשה לסגור מוקדם. הפעם רציתי להבין למה זה כל כך קשה לך. ישבתי אצלך, ראיתי את העומס, את הלקוחות הרבים – והבנתי אותך. לכן לא אמרתי דבר."

בעל החנות התרגש והשיב: "עד היום חשבתי שאתה לא מבין אותי – שאתה לא יודע כמה קשה לי לסגור מוקדם. אבל כשראיתי שאתה יושב כאן ומרגיש את הקושי שלי – הבנתי שאתה באמת מבין אותי. מהשבת הזו – אני הראשון שיסגור את החנות לפני שבת."

כך מוכיחים באהבה
הרב אריה לוין הצליח להניע שינוי לא באמצעות נזיפה – אלא באמצעות הבנה עמוקה והקשבה. כשהתקרב ללבו של בעל החנות, כשנכנס לעולמו והפגין אמפתיה אמיתית – המסר חלחל עמוק יותר מכל תוכחה ישירה.

זו בדיוק המשמעות של הפסוק: "הוכח תוכיח את עמיתך – ולא תישא עליו חטא" (ויקרא י"ט, י"ז). תוכחה אמיתית אינה צריכה לבוא ממקום של שיפוט – אלא ממקום של אכפתיות כנה. רק כשמתחברים לליבו של הזולת – אפשר לגרום לו לשינוי אמיתי.

מסר לחיים – להבין את הזולת לפני שמוכיחים
הסיפור הזה מלמד אותנו שיעור עמוק ביחסי אנוש ובקיום מצוות. כשניגשים להוכיח אדם – בין אם מדובר במצווה או בהתנהגות יומיומית – חשוב קודם כל להבין אותו, להרגיש את הקושי שלו ולהתחבר למקומו. רק מתוך הכלה והקשבה, ניתן להשפיע באמת ולחולל שינוי מהותי.

שבת שלום ומבורך.