יהדות
בצלאל בן אורי היה אדם שניחן בכישרון אומנותי יוצא דופן, ובזכות כישרון זה נבחר על ידי הקב"ה להיות ממונה על מלאכת המשכן – המקום בו תשרה השכינה. לצוות צורף גם אהליאב בן אחיסמך, ויחד שניהם הובילו את "מיזם האדריכלות" השאפתני.
למרות שהיו לשניהם את הכישורים הנדרשים, ה' מילא אותם רוח חוכמה אלוקית, כדי שהתוצאה תהיה מושלמת – אפילו יותר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת".
הקב"ה מגלה למשה רבנו שהעניק לשניים רוח חוכמה, וכי עתה יש ביכולתם לעסוק במלאכת עשיית המשכן. אבל – ממשיך הקב"ה – כל עוד הם לא יודעים על כך, בצלאל ואהליאב לא יפעלו כדי לעשות את המלאכה. לכן, מבקש ה' ממשה רבנו, גש ותודיע להם. בצלאל ואהליאב ניגשים למלאכה, והתוצאה יוצאת מושלמת למרות האתגר הגדול שעמד בפניהם.
אבל למה ה' עשה את זה, הרי לבצלאל ואהליאב היו הכישורים הבסיסיים הנדרשים ממילא? התשובה היא שהקב"ה ידע שלהצלחת מלאכת המשכן דרוש יותר מכישרון טבעי. נדרש כוח עשייה, יכולת להפוך רעיונות למציאות מוחשית. ויתרה מזאת – נדרשת היכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים ולהנהיג את בעלי המלאכה השונים. לכן מילא אותם הקב"ה ברוח חוכמה מיוחדת שתאפשר להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם.
"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה", אומרת התורה. המשפט העוצמתי הזה מהדהד כל הזמן בראשי. המילים הקדושות נוגעות ביכולת שלנו להעריך נכון את כל מה שיש בנו; את הכוחות, הכישרונות והמתנות שקיבלנו מה' יתברך. כי הקב"ה ממלא רוח חוכמה בכל אחד.
אני יכול. בלי "אבל"
במהלך החיים אנו נפגשים עם אנשים מוכשרים עם יכולות עצומות שפשוט לא מעריכים נכון את היכולות שלהם, הם מתבצרים במקום הבטוח, למרות שהם יודעים שלא טוב להם שם.
האמת שכל אדם נולד עם כישרון מסוים, יכול להיות שהכישרון בולט אצלו, וייתכן גם שהזמן שעבר עליו גרם להשכיח את הפרט הזה ממנו. מה שיכול לעזור לאדם להצליח זה לא רק הכישרון שהוא קיבל, אלא גם האמונה העצמית שיצליח, שהוא טוב, ושיש לו משהו ייחודי שאין לאחרים.
כשאדם מתחיל להאמין בעצמו, פתאום נפתחים בפניו עולמות חדשים, עולמות אשר לא הכיר לפני כן והוא יכול להגיד לעצמו "זה ממש לא נורא או מפחיד כמו שחשבתי", כי ברגע שיש לו כבר אמונה בעצמו הוא יכול לגשת למלאכה והקב"ה וודאי ייתן לו את הכוחות להצליח.