הרב אבידן סנדרוסי: השינוי נבנה דווקא כשאנחנו לא רואים אותו

לפעמים אנחנו עושים את הדבר הנכון: מתפללים, מתאמצים, משתדלים, מתקדמים – אבל לא רואים שינוי. הקשיים נמשכים, התוצאות מתעכבות, והלב מתחיל להתייאש. כמה כואב להשקיע ולא לראות תוצאה. אבל כאן נכנסת אמונה מסוג אחר – אמונה בתהליך. 

הרב אבידן סנדרוסי מביא את סיפורו הידוע של רבי עקיבא, לא כאגדה חינוכית, אלא ככלל חיים עמוק. לפני שהיה "רבי עקיבא הגדול", הוא היה פשוט עקיבא. עד גיל ארבעים – לא ידע לקרוא. יום אחד, עובר ברחוב, ורואה מים מטפטפים על אבן. דבר פשוט, שולי כמעט. אבל הוא לא ממשיך הלאה. הוא לא עובר לסדר היום. לא ממהר להעלות סטורי, לא עובר לפיד הבא. הוא עוצר. מתבונן.

איך ייתכן שמים, שהם רכים, יכולים לחצוב באבן קשה? הרי אם תשפוך מים על אבן – לא תראה כלום. אבל פה יש חור. חור באבן! התשובה שהוא נותן לעצמו הופכת להיות היסוד לכל התהליך שעבר: הטיפה הראשונה אולי לא עשתה כלום, אבל היא כן שינתה. היא החלישה. היא הכינה את הקרקע. וביחד עם כל שאר הטיפות – היא חצבה. כך בדיוק זה בחיים. לפעמים אדם מנסה – ולא רואה שינוי. מתאמץ – ולא מרגיש תזוזה. מחפש שידוך – ואין תוצאה. פותח עסק – והכול נתקע. אתה לא רואה את השינוי, אבל זה לא אומר שהוא לא קורה.

רבי עקיבא אומר לך: תלמד מהמים. אל תעצור בגלל חוסר תוצאה מיידית. גם אם כרגע לא רואים כלום – כל טיפה סופרת. כל מעשה טוב נחשב. כל תפילה נשמעת. גם כשזה נראה כאילו לא קורה כלום – בפנים, עמוק, משהו נבנה. יום יבוא, אולי בבת אחת, אולי ברגע בלתי צפוי – ואתה תראה את "החור באבן". תראה את הפתח, את השינוי, את התוצאה.

ולכן, מסכם הרב סנדרוסי, אם אתה עושה משהו טוב – אל תפסיק. אל תתייאש. אל תישבר. תמשיך. תמשיך. תמשיך. כי כל טיפה שלך בונה אותך. ובסוף – אתה תראה את זה. עד 120 – ובכל יום שבדרך.