חוקרי מכון ויצמן חשפו: כך הסרטן "מנצל" את הגוף כדי לחמוק ממערכת החיסון

חוקרים ממכון ויצמן למדע חשפו מנגנון מתוחכם שמאפשר לתאי סרטן לחמוק ממערכת החיסון – בעזרת תאים מתוך הגוף עצמו. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Cancer Discovery, מראה כיצד תאי רקמת חיבור (פיברובלסטים) בסביבת הגידול "מתנהגים" כמו תאי סרטן, מושכים אליהם את תאי ההרג של מערכת החיסון – ובכך מגנים על הגידול מפני התקפה ישירה.

המחקר, בהובלת פרופ' רות שרץ-שובל יחד עם ד"ר אביעד בן שמואל, ד"ר יעל גרופר וד"ר קורל הלפרין, מספק הסבר חדש ליכולת של סוגי סרטן מסוימים להתנגד לטיפולים מבוססי מערכת חיסון – ומציע כיווני פעולה חדשים לפיתוח טיפולים ממוקדים ויעילים יותר.

הגוף נלחם – אבל נגד עצמו

מערכת החיסון האנושית בנויה להתמודד עם תאים סרטניים באמצעות תאי NK (Natural Killer) – "תאי הרג טבעיים" שמזהים תאים פגומים בגוף ומשמידים אותם במהירות. אלא שהמחקר מגלה כי בסביבת הגידול, תאי הפיברובלסטים – שאמורים לתמוך במבנה רקמות הגוף – מקבלים "הוראות" מהתאים הסרטניים, וכתוצאה מכך הם מתחילים לבטא חלבונים שמאפיינים תאים סרטניים.

"ברגע שתאי ההרג מזהים את הפיברובלסטים כגידול ממאיר – הם תוקפים אותם במקום את התאים הסרטניים האמיתיים", מסבירה פרופ' שרץ-שובל. "הבעיה היא שזה מתיש את תאי ה-NK – וכשהם מגיעים סוף-סוף לתקוף את הגידול האמיתי, הם כבר אינם מסוגלים לפעול באותה עוצמה".

ניסוי בעכברים חושף את מנגנון ההתחמקות

כדי לבדוק את הממצאים, החוקרים ביצעו ניסוי בעכברים שבהם הוזרקו תאים סרטניים. במהרה התברר כי תאי הפיברובלסטים בגידול אכן מבטאים סמנים חלבוניים שמזהים אותם כ"תאים סרטניים". התוצאה הייתה ברורה – תאי ה-NK תקפו קודם את הפיברובלסטים, מה שהוביל לכך שהגידול האמיתי נותר מוגן יחסית.

"זו הסחת דעת מכוונת", אומרת פרופ' שרץ-שובל. "הסרטן למעשה 'מנצל' את תאי הגוף כדי לבלבל את מערכת החיסון, וכך מבטיח את הישרדותו".

הממצאים מתרחבים גם לבני אדם

בעקבות התוצאות בעכברים, החוקרים בדקו דגימות מחולות סרטן שד בבית החולים שיבא – והממצאים היו מפתיעים:
"בקרב חולות שבהן נמצאה פעילות מוגברת של הפיברובלסטים – פרוגנוזת המחלה הייתה גרועה יותר", מציינת פרופ' שרץ-שובל. "אותם חלבונים שמזוהים בתאי הפיברובלסטים בעכברים – הופיעו גם בגידולים של החולות".

איך הפיברובלסטים הופכים ל"סוס טרויאני"?

החוקרים עדיין מנסים להבין את הגורם שמוביל את הפיברובלסטים לפעול לטובת הגידול.
"ההשערה היא שהתאים הסרטניים מפרישים מולקולות תקשורת כימיות שמאותתות לפיברובלסטים לשנות את תפקודם", מסבירה פרופ' שרץ-שובל. "במקום למלא את תפקידם כחלק ממבנה רקמות הגוף – הם הופכים לפיתיון שמגן על הסרטן".

מה המשמעות מבחינה טיפולית?

הגילוי החדש עשוי להסביר מדוע סוגי סרטן מסוימים – כמו סרטן שד וסרטן לבלב – עמידים לטיפולים מבוססי מערכת חיסון.
"באימונותרפיה, המטרה היא להפעיל את מערכת החיסון כדי לתקוף את הגידול", אומרת פרופ' שרץ-שובל. "אבל אם תאי ה-NK 'מתעייפים' מהתקיפה הראשונית של הפיברובלסטים – הם לא נשארים חזקים מספיק כדי להתמודד עם הגידול עצמו".

לדבריה, יש לפתח טיפולים שישפיעו ישירות על הפיברובלסטים, מבלי לפגוע בהם באופן מוחלט:
"אנחנו לא רוצים להרוס את תאי הפיברובלסטים – אלא לגרום להם לחזור לתפקוד תקין. אם נוכל לנטרל את פעילותם הפרו-סרטנית – נוכל להחזיר למערכת החיסון את היכולת לתקוף את הגידול ביעילות".

שיפור באימונותרפיה – המפתח להצלחה

המחקר פותח פתח לטיפולים חדשים שיביאו לשילוב בין אימונותרפיה לטיפול ממוקד בפיברובלסטים.
"הרעיון הוא לפתח תרופות שיחסמו את התקשורת בין התאים הסרטניים לפיברובלסטים", מסבירה פרופ' שרץ-שובל. "אם נוכל למנוע מהם להפוך לפיתיון – תאי ה-NK יוכלו לפעול ישירות נגד הסרטן".

הדרך קדימה – טיפול משולב ומדויק יותר

החוקרים מאמינים כי שילוב של טיפולי אימונותרפיה עם טיפול ממוקד בפיברובלסטים עשוי להוביל לפריצת דרך במאבק בסוגי סרטן עמידים.
"סרטן הוא מחלה מתוחכמת – אבל מערכת החיסון שלנו מתוחכמת לא פחות", מסכמת פרופ' שרץ-שובל. "הממצאים הללו נותנים לנו כיוון ברור – אם נוכל למנוע מהגידול לנצל את הגוף לטובתו, נוכל לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפולים הקיימים ולהציל חיים".