הסיפור שלא סיפרו לכם – איך לא להתייאש מאף אחד, גם אחרי 90 שנה?

פעם אחת, זקן בן 90 הגיע לאוהל של אברהם אבינו, וביקש להתארח. אברהם, במאור פנים, פתח את אוהלו והכין לו ארוחה כיד המלך. כל מה שהוא ביקש היה מילות תודה, אך במקום זאת, הזקן הוציא פסל קטן מכיסו, נשק לו ואמר: "תודה לפסל".

אברהם אבינו, בהלם, התפלא: "מה פתאום? צריך להודות לבורא עולם, לא לפסל!" אולם, הזקן המשיך את מעשהו – נשק לפסל, עודד אותו ודיבר אליו. אברהם, שלא הצליח לשנות את דעתו, התחיל להרגיש שאין לו תקנה. "אם ככה," אמר אברהם, "עדיף שתלך."

אך אז קרה דבר מדהים. ברגע שמאוד לא צפוי, נגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: "אברהם, אתה אחרי שלוש שעות של מאבק התייאשת ממנו? אני מחכה 90 שנה לזקן הזה, בסבלנות ובתקווה שהוא ישנה את דרכו, ואתה לא נתת לו סיכוי."

שמע אברהם את דברי הקדוש ברוך הוא, ותחושת חרטה הציפה אותו. הוא מיד רץ חזרה אל הזקן, ניגש אליו ואמר לו: "תחזור אליי לאוהל, הדרך מסוכנת עכשיו, ערב וקר."

אברהם ישב כל הלילה עם הזקן, דיבר איתו, שוחח, שכנע – עד שבבוקר, כשהשמש החלה לעלות, לקח הזקן את הפסל מהכיס, ניפץ אותו על הרצפה ונתן אמון במי שאמר והיה עולם.

הרב עידו סממה מסביר כי הסיפור הזה מלמד אותנו סבלנות אינסופית כלפי כל אחד – גם אם קשה לנו לראות שינוי. הסיפור של אברהם אבינו עם הזקן הוא לקח לכל אחד מאיתנו: לא להתייאש מאף אחד, לא מהילדים, לא מבני הזוג, ולא מאף אדם שנמצא סביבנו.

סבלנות היא המפתח, כי לא תמיד אנחנו רואים את התוצאה מיד. סבלנות, סבלנות, ותבוא הישועה