הבחירה המפתיעה של צעיר ישראלי – איך עזב את לימודי הרפואה והפך לבן ישיבה

שלמה היה בן יחיד להוריו, תלמיד מצטיין שתמיד הגשים את חלומותיהם. כבר בגיל 16 היה ברור לכולם שעתידו בעולם הרפואה. כעת, הגיע הרגע להתחיל את לימודי הרפואה באנגליה. שלמה ישב בתחנת הרכבת ואחז במזוודה הגדולה שלו. מדי פעם הציץ בשעון; הכול היה מתוכנן בקפידה – הרכבת לנתב"ג, צ'ק אין בשדה, הטיסה ללונדון.

"שלום וברכה, יהודי יקר!" קול חם ולבבי הפתיע אותו. "שמי חיים לוי", הציג את עצמו האיש בעל הזקן והפאות, "אנחנו מחפשים עשירי למניין לתפילה".
"תקשיב", ענה שלמה, "יש לי טיסה בקרוב, אין לי זמן! ובכלל, איך ידעת שאני יהודי?" הרב חייך והשיב: "שמעתי אותך מסיים שיחה במילים 'בעזרת ה'".
"טוב", נכנע שלמה, "אבל רק אל תעכבו אותי. לא הייתי בבית כנסת מאז בר המצווה".

בית הכנסת היה שונה מכל מה ששלמה זכר. ספריית קודש עצומה ניצבה לפניו, אלפי ספרים מילאו את הקירות. כאיש סקרן, ניגש שלמה לעיין בהם. לראשונה בחייו נחשף לדפי הגמרא, דפי הזוהר, ופירושים על התורה.

"שלמה היקר, אתה יכול ללכת", אמר הרב חיים כעבור זמן מה, "הסתדרנו, יש לנו יותר ממניין. שתהיה לך טיסה נעימה". אבל שלמה כבר היה שקוע בעולם אחר. במשך שעתיים תמימות מצא את עצמו קורא בשקיקה את ספרי הקודש שמעולם לא נחשף אליהם.

"כבוד הרב", פנה אל הרב חיים המופתע, "תסביר לי מה כתוב בדפים האלה. אני חייב לדעת!"
– "אשריך", חייך הרב, "זכית להרהורי תשובה!"
"איפה אפשר ללמוד את כל זה?" שאל שלמה.
"מזוודה יש לך, רצון יש לך", ענה הרב חיים, "בוא ניסע לירושלים, יש שם ישיבה לבעלי תשובה. זו הכתובת הנכונה עבורך!"

באותו ערב התקשר להוריו: "אבא, אימא, יש לי חדשות עבורכם – אני בישיבה בירושלים! במקום לימודי רפואה, החלטתי ללמוד תורה!" הוריו היו בטוחים שזו בדיחה; מבחינתם, הוא באנגליה לומד רפואה. אחרי חצי שנה, כשהגיע סוף־סוף הביתה לביקור ובמקום כובע מרובע של תארים, הופיע בכובע וחליפה של בן ישיבה – הם לא האמינו. "נכון, רצינו שתהיה רופא בישראל", אמרו הוריו בחיבוק חם, "אבל זכינו שתהיה רב בישראל. זו עבורנו נחת בעולם הזה ובעולם הבא!"