מדיני
ממש כמה רגעים לפני שמתחילים לספור את הקולות במליאה, שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עלה לדוכן ודיבר – לא על מספרים ולא על גרפים – אלא על אנשים. כן, על האנשים שמרכיבים את הפסיפס הישראלי, אלה שבחזית ואלה שבעורף. לדבריו, תקציב המדינה לשנת 2025 הוא הרבה מעבר לטבלה עם סעיפים – זהו תקציב שנכתב בדיו של דמעות, הקרבה ותקווה.
"זה לא סתם תקציב," אמר סמוטריץ', "זה סיפור. סיפור של לוחמים, של מילואימניקים, של משפחות שמחזיקות את הבית כשאבא או אמא במדים. זה הסיפור של עם שלם שיוצא לקרב – ולא מוותר."
בין הדוגמאות שהביא, בלט סיפורו של ליאור, תושב אשדוד, איש מילואים מהחטיבה האלכסנדרונית, שהשאיר מאחור עבודה, ילדים ואישה – ורץ להגן על הגבולות. התקציב, לדבריו של שר האוצר, לא שוכח את ליאור. מענקים, החזרים, תמיכה רגשית וכלכלית – הכל כדי שלא יישאר לבד, וכדי שמשפחתו תוכל לנשום.
ולא רק ליאור – גם שחר, קצינה ממילואים וסטודנטית שלא עצרה את החיים, קיבלה מענקים ופטור משכר לימוד. גם עמיקם וגלית, שפונו מקריית שמונה, מצאו בתקציב עוגן של תקווה בדמות מענק שיבה הביתה. ומרים מנתיבות? בעלת עסק קטן שספג מכה – גם היא מקבלת רוח גבית, כי ככה שומרים על הלב הפועם של הכלכלה המקומית.
התקציב החדש, כך לפי סמוטריץ', בא לתת מענה לשני החזיתות: זו הביטחונית – עם תוספות של מיליארדים לצבא, וזו האזרחית – עם הטבות למשפחות, סיוע למעסיקים, ימים של נשימה למשפחות המילואימניקים.
בסיום נאומו הבהיר שר האוצר: "התקציב הזה הוא תוצאה של עבודת צוות – מהשלטון המקומי ועד ההסתדרות, מהעסקים ועד הקואליציה. זהו תקציב שמסתכל למציאות בעיניים – אבל עם תקווה בלב. ובעזרת ה', ננצח. לא רק בשטח – גם בכלכלה, גם באחדות."