מדיני
המאבק סביב מערכת המשפט מגיע לצומת משפטי נוסף. לשכת עורכי הדין הודיעה כי תגיש מחר עתירה לבג"ץ נגד השינויים הצפויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים – שינויים שאושרו בכנסת וצפויים להיכנס לתוקף בקרוב, במסגרת תיקונים לחוק יסוד השפיטה ולחוק בתי המשפט.
העתירה תוגש לאחר ההצבעה הצפויה בקריאה שנייה ושלישית במליאה, כאשר עורך הדין נדב ויסמן ייצג את הלשכה בהליך המשפטי. בלשכה טוענים כי החוק החדש משנה באופן מהותי את האיזונים שנשמרו במשך שנים רבות בוועדה, ואינו מאפשר עוד שיתוף פעולה הדוק בין שלושת מרכיבי המערכת: השופטים, המחוקקים ונציגי המקצוע.
כיום, הרכב הוועדה מורכב מתשעה חברים, בהם שני שרים, שני חברי כנסת – אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, שלושה שופטי עליון ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. במבנה זה נדרש רוב מיוחד של שבעה חברים כדי למנות שופט לבית המשפט העליון – דבר שמחייב שיתוף פעולה רחב.
אלא שהחוק החדש, אם יעבור, ישנה את פני הדברים. נציגי לשכת עורכי הדין יוסרו מהוועדה, ובמקומם יכהנו שני נציגים מהאקדמיה – האחד ממונה על ידי הקואליציה, והשני מטעם האופוזיציה. כך תתחזק אחיזת הקואליציה בגוף הבוחר, שעשוי למנות ארבעה חברים מתוך תשעה. נוסף על כך, יבוטל הצורך ברוב של שבעה למינוי שופט לעליון – ויהיה ניתן להסתפק ברוב רגיל של חמישה.
בבתי המשפט הנמוכים, עדיין תידרש הסכמה של שלושה נציגים – מהקואליציה, מהאופוזיציה ומהשופטים – אך למינוי לבית המשפט העליון, לא יידרש יותר אישור מהנציגות השיפוטית. המשמעות, לטענת מבקרי החוק, היא פגיעה בעצמאות מערכת המשפט ובאיזונים שהיו נהוגים עד כה.
בלשכת עורכי הדין אומרים כי מדובר בשינוי שמערער את היסודות שעליהם בנויה מערכת המשפט הישראלית. “אין זו רק סוגיה של איזון בין רשויות – אלא גם של אמון הציבור כולו במערכת שצריכה להיות שוויונית, הוגנת ובלתי תלויה", אמר גורם בכיר בלשכה.
כעת, בג"ץ יידרש להכריע – האם השינוי עומד בדרישות החוקתיות, או שמא מדובר בחקיקה שדורשת בלמים נוספים. הציבור, כך נראה, צפוי לעקוב בדריכות אחרי ההתפתחויות – בין אם מהיציע בכנסת, ובין אם מאולמות הצדק שבגבעת רם.