הרב עזרא שקלים חושף: למה הצדיק ביקש שיקללו אותו דווקא אחרי שעשה מצווה נדירה?

במבט חיצוני, נדמה לפעמים שהעולם הרוחני שלנו נמדד בכמות – כמה תרמת, כמה תפילות התפללת, כמה מעשים טובים הספקת. אבל חז"ל וכל רבותינו לימדו אותנו אמת עמוקה הרבה יותר: מה שקובע באמת הוא לא ה'כמה' – אלא ה'איך'. לא הכמות, אלא הכוונה.

הרב עזרא שקלים שיבח את שמה של אימו ז"ל ביום פטירתה, והביא סיפור מופלא על הצדיק רבי זושא מאניפולי, תלמידו המובהק של המגיד ממזריץ', שממחיש עד כמה חשוב לעשות את המצווה לשם שמיים – ובלי טיפת כבוד עצמי.

רבי זושא, שחי בדלות, בא פעם אל רבו ואמר: "יש לי שלוש בנות בוגרות ואין לי פרוטה לחתן אותן".
המגיד, שהייתה לו קופה צדקה ייעודית להכנסת כלה, נתן לו שלוש מאות רובל – סכום נכבד באותם ימים.
רבי זושא יצא לדרכו שמח וטוב לב, אך בדרכו עבר בעיירה וראה התקהלות סביב אלמנה שבורת לב. היא פרצה בבכי וסיפרה לכל הסובבים ששלוש מאות רובל שחסכה כדי לחתן את בנותיה – אבדו.
כששמע זאת, ניגש אליה ושאל: "איך נראה הצרור?" – והיא תיארה במדויק את המטפחת והשטרות. מיד הוציא את הכסף ונתן לה, מבלי להסס. שמחה פרצה במקום, כולם ברכו אותו, היא בכתה מרוב אושר.

ואז, תוך כדי הספירה – כשהגיעו לסכום של 270 רובל – עצר רבי זושא ואמר:
"30 רובל אני לוקח לעצמי – זה מעשר."

הקהל ההמום החל לרטון, לכעוס, ואפילו לקלל. "מה אתה לוקח מעשר מכסף שאיבדה אישה אלמנה?!"
ירקו עליו, הכו אותו, גררו אותו לרב המקומי. אך הוא עמד בשלו – עד שהרב פסק: תן לה הכול.

כאשר חזר רבי זושא למגיד ממזריץ', שאל אותו רבו בתמיהה:
"מדוע עשית כן? האם בגלל כסף בחרת לספוג ביזיונות?"

ורבי זושא, בענוותו, השיב תשובה מדהימה:
"ברגע שהחזרתי לה את הכסף – לא ביקשתי כלום. הכול היה לשם שמיים.
אבל כשכולם החלו לשבח אותי, ולספר איזה חסיד וצדיק אני – ראיתי איך היצר הרע מתחיל ליהנות מהכבוד.
רציתי להוציא ממנו את זה מהשורש. לכן לקחתי 'מעשר' – כדי שיבזו אותי, יקללו אותי, ירקו עליי.
עכשיו, כשהכול קרה – אני יודע בוודאות שהמצווה הזאת שלי היא 100% לשם שמיים."

המסר ברור: כשבנו את המשכן, היו שלושה חומרים עיקריים – זהב, כסף ונחושת.
אבל לא כל זהב הוא זהב אמיתי, ולא כל נחושת פשוטה היא פחותה.
מה שהופך מעשה למצווה – זו הכוונה, הלב, הענווה, והאמת הפנימית של האדם.

יהי רצון שכל מצווה שנעשה – תהא מתוך כוונה טהורה, לשם שמיים, בלי חיפוש כבוד, בלי מניעים סמויים.
ובעבור נשמתה של נעימה בת אשרת ע"ה, שנזכה כולנו להרבות אור, אהבת שמיים, וצניעות בעבודת ה'.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. אמן.