הרב אריה לוין מגלה: השם הכי חשוב שלך – הוא זה שאף אחד לא נתן לך

השבת אנחנו מסיימים את חומש שמות – ספר הגאולה – עם פרשת פקודי, וגם זוכים לקרוא את פרשת החודש ולהכריז ברוב עם את ראש חודש ניסן:
"החודש הזה לכם" – זמן של התחדשות, של גאולה, של התחלה חדשה לעם ישראל.

בניסן נגאלו אבותינו, ובניסן עתידין להיגאל. ובראש חודש ניסן, קיבלו ישראל את העטרות – ויום זה נחשב לאחד מהימים הנשגבים ביותר בלוח השנה.
לא יום שצריך לעבור סתם ככה בלוח – אלא רגע שמזמין אותנו לעצור, להתבונן ולבנות.

בפרשת פקודי אנחנו מתבוננים בבניית המשכן – המקום שבו שורה שכינה בישראל.
מי בנה את הבית הזה לקדוש ברוך הוא? לא משה, לא אהרון – אלא דווקא בְּצַלְאֵל בן אורי, ואוליאב בן אחיסמך.

שני אנשים פשוטים, לא מוכרים, לא בני מעלה לפי מה שידענו עד עכשיו.
אבל דווקא הם, מבין כולם, נבחרו לבנות את מקום השכינה.

שימו לב: בצלאל משבט יהודה – הראשון במסעות.
אוליאב – משבט דן – האחרון, מאסף לכל המחנות. קצוות המחנה הפכו לשותפים לבניית המרכז.

המדרש מלמד: "שלושה שמות יש לאדם – האחד שנותנים לו הוריו, השני שהחברים קוראים לו, והשלישי – זה שהוא קונה לעצמו."
והשם השלישי – זהו השם האמיתי. שם שמבוסס על מה שבנית, על המידות שלך, על הנתינה שלך, על הלב שלך.

כך היה גם אצל מרים הנביאה – רק כשהסתלקה מן העולם גילו כולם שהבאר לעם ישראל נבע בזכותה.
אהרון נפטר – נעלמו ענני הכבוד.
ורק אז נחשף, מי באמת הם היו.
כך גם בצלאל, שהיה "יודע לצרף אותיות שנבראו בהן שמיים וארץ" – אבל עבד בצנעה, בענווה, לשם שמיים.

שלמה המלך כותב בקהלת: "טוב שם טוב משמן טוב, ויום המוות מיום הולדו."
שמן – כשנשפך, אפשר לכסות עליו בחול. אבל שם טוב – לא נעלם לעולם. גם כשאדם נקבר תחת עפר – שמו הטוב מהדהד לדורות.

הרב אריה לוין זצ"ל – הצדיק הירושלמי, "אבי האסירים", האיש עם הלב הרחום – לא נולד עם שם גדול.
אבל הוא בנה את שמו בעצמו – בעבודה שקטה, בשירות לזולת, בלב פתוח לכל אדם.
והיום, עשרות שנים אחרי הסתלקותו, שמו חי, נושם וממשיך לחמם לבבות.

גם אנחנו יכולים.
כל אחד ואחת מאיתנו מסוגל לקנות לעצמו שם של טוב – שם של אדם שמאיר לעולם.
איך? במעשים טובים. בדרך ארץ. בענווה. באכפתיות.

בואו לא נעביר את השבת הזו כמו כל שבת.
זו שבת של סיום ספר הגאולה. של תחילת חודש הגאולה. של בניית שם. של התחלה חדשה.

שבת שלום ומבורך,
ונזכה כולנו להיגאל בגאולה שלמה – בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להיגאל.
אמן ואמן.