נותנים קמחא דפסחא – ומקרבים את הגאולה!

יש שאלה שצריכה להציק לכל יהודי ויהודייה בימים האלה של לפני חג הפסח: איך אוכל לשבת עם משפחתי, לקרוא את ההגדה בקול נרגש, לשיר "מה נשתנה", בזמן שילד אחר – אי שם בארץ – נשאר רעב?

הקריאה "כל דכפין ייתי וייכול" – שנאמרת בתחילת ההגדה – היא הרבה יותר מהכרזה סימבולית. זו התחייבות מוסרית, תזכורת קבועה לכך שליל הסדר אינו שלם כל עוד אחינו ואחיותינו, יושבים בחוסר כול.

הגמרא במסכת בבא בתרא (י') אומרת: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". ומכאן גודל מעלתה של מצוות קמחא דפסחא – הנתינה שמקדימה את הבקשה, הדאגה שפורצת את גבולות הבית הפרטי. כאשר יהודי נוטל חלק במצווה זו, הוא אינו רק ממלא חובת צדקה – הוא משתתף במעשה שיכול לקרב את הגאולה, פשוטו כמשמעו.

וכך ממשיכה גם לשון ההגדה – לאחר הקריאה לעזור: "השתא הכא" – כעת אנו בגלות. אבל בזכות הנתינה והערבות ההדדית, אנו מאמינים ומייחלים: "לשנה הבאה בארעא דישראל", בבית המקדש, יחד עם משיח צדקנו.

דבר זה משתלב בדברי חז"ל במסכת ראש השנה (יא:) – "בניסן נגאלו, ובניסן עתידין ליגאל". לכן לא פלא שבחודש ניסן – חודש הגאולה – הדגש על מצוות הצדקה מקבל משנה תוקף. זו אינה עזרה חומרית בלבד, אלא מסר רוחני – שהגאולה היא קולקטיבית, ובלתי נפרדת מהחסד והנתינה.

לכן כל אחד צריך לשאול את עצמו לא רק "מה נשתנה", אלא גם – מה אני יכול לשנות?

יש הרבה דרכים לתת – אבל יש דרך אחת לעשות את זה באמת כמו שצריך.
כשאתם תורמים לקמחא דפסחא, אתם לא רק מחפשים לעשות מצווה – אתם רוצים לדעת שהתרומה מגיעה לכתובת הנכונה, בצורה הנכונה, ברגש, בכבוד, ובאמינות מלאה.

זו בדיוק הדרך של ערוץ 2000.

במחלקת החסד של ערוץ 2000 יודעים – קמחא דפסחא זו לא רק חלוקה של מזון, זו אחריות על שמחת חג של משפחות שלמות.
ולכן אנחנו מחלקים תווי קנייה מכובדים, בשקט, ברגישות, למאות משפחות אמיתיות – שנבחרות בקפידה, עם ליווי אישי ובלי רעש.

זו הדרך המהודרת ביותר – כי זו הדרך הנאמנה ביותר.

אל תסתפקו בלתת – תנו במקום שבו הנתינה באמת עושה את ההבדל.
תרמו עכשיו דרך ערוץ 2000 – ותנו לחסד שלכם ערך נצחי.

073-3212952