האם מותר לשקר על המארח בפסח?

שאלה: שלום כבוד הרב, אנחנו נוהגים לאכול אורז וקטניות בפסח – כמו חלק גדול מהציבור הספרדי. בחג, אני עתיד להתארח אצל חבר. ואני חושש מתגובתו כשישמע שאני אוכל קטניות בפסח ושמא יבייש אותי. האם מותר לי לשקר ולומר לו שאינני אוכל קטניות?

תשובה: ראשית, אין לך מה להתבייש במנהג ישראל קדושים לאכול קטניות בפסח. אדרבה, "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", שכך נהגו גדולי ישראל בתקופת חכמי התלמוד לאכול אורז בפסח (כמובא במסכת פסחים דף ל"ה, עמוד א). וכך נהגו גדולי התנאים והאמוראים. וכן מסופר על רבא, שהיה אוכל אורז בליל הסדר.

כך נהגו דור אחר דור רוב גדולי ישראל הספרדים, וזה יותר מהודר בהרבה מאשר לאכול מצה, שזה אולי ספק חמץ. כפי שכתבו חלק מגדולי ישראל האשכנזים, כמו הגאון היעב"ץ – רבנו יעקב עמדין, שאמרו כי אם היה להם מספיק כוח – היו מבטלים את המנהג שאוסר על אכילת אורז בפסח – וכך היו אוכלים יותר אורז ופחות מצות – משום שמצות "יותר מסוכנות" לעניין איסור חמץ מאשר קטניות. 

לכן, אל תירא – צא ולמד מאחינו האשכנזים, שמחזיקים במנהגם בכל מחיר.

ולעצם השאלה אם מותר לשקר באופן הזה, חכמינו ז"ל ביארו בכמה מקומות (במסכת ברכות ובמסכת סנהדרין) שמותר לשקר מפני הבושה.

וכתב בספר "ישרי לב" בעניין שקר משום בושה: "זימנין [לפעמים] מוציאין שקר לאשתמוטי נפשיה על מאי דעבד משום כיסופא [להשמיט עצמו ממה שעשה מפני הבושה]". וכן דעת הגאון הגדול הרב חיים חזקיהו מדיני בספרו החשוב "שדי חמד" – שמותר לשקר כאשר הבושה גדולה.

ומרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א ב"ילקוט יוסף" על הלכות כיבוד אב ואם כתב גם כן להקל משום הבושה, והביא שכן מבואר בתשובות הרא"ש: "וכהאי גוונא מצינו בכמה מקומות בגמרא, שהאמוראים שינו בדבריהם מחמת כיסופא". וכן מבואר להקל בספר "סדר היום".