נשמע כמו סרט אימה? הכירו את הפטרייה שחוטפת חרקים ומשנה את יערות הגשם

ביערות הגשם, שם מתגוררים יחדיו המספר הרב ביותר של בעלי חיים וצמחים על פני כדור הארץ – ועוד מאות מיליונים שטרם התגלו – מתקיים איזון עדין ומופלא. 

אבל מה בעצם שומר על האיזון בין כל אותם מיני חרקים?

הכירו את "פטריית הזומבי", או בשמה המדעי "קורדיספס חד־צדדי". נשמע מפחיד, נכון? 

וכך היא פועלת: במסע ההשתלטות שלה, הפטרייה בוחרת "קורבן" ממושבת חרקים גדולה. היא חודרת לגופו של החרק ו"מתארחת" בו במשך לפחות שבועיים. במהלך תקופה זו, התנהגותו של החרק הנגוע משתנה בהדרגה - הוא נע בצורה שונה, מתנתק מחבריו למושבה, והופך למעין "זומבי" הנשלט בידי הפטרייה – מכאן שמה המצמרר.

בסוף התקופה ובאופן בלתי נשלט, המארח המסכן מחפש מקום עם לחות וטמפרטורה מתאימה להפצת נבגים, שהם כמו "זרעי הרבייה", של הפטרייה. שם הוא יקבע את מושבו וימות. 

ואז – מתוך גופו, הפטרייה פורצת החוצה, מפזרת עוד ועוד נבגים ומתרבה.

אבל לא מדובר ב"השמדה" סתמית – לפטרייה הזו יש תפקיד קריטי ביערות הגשם: 

הגיוון ביער הגשם תלוי בכך שלא יהיה מין אחד שידו על העליונה לעולם. ככל שהכמות של מין מסוים של חרקים גדולה ומשגשגת יותר – כך סביר יותר שהוא יהיה הקורבן הבא של הפטרייה הקטלנית.

איזונים ובלמים כאלה מבטיחים שמין אחד לא יוכל לשלוט אף פעם ביערות. בכך, הפטרייה מצילה פעם אחר פעם את האיזון השברירי והחשוב הזה. כי כל מין בפני עצמו הוא חיוני להישרדות היער, ועלול בקלות להיכחד אם מין אחר ישלוט באופן מובהק.

פעם אחר פעם אנו רואים בחוש מה רבו מעשיו יתברך!