כך נראית החדשנות הרפואית של ישראל: בין דירה חכמה לצווארון מציל חיים

בין אם מדובר בהפרעת בליעה מסכנת חיים (דיספאגיה) או ברעד בלתי נשלט שמונע מאדם להרים מזלג לפה – ההפרעות הנוירולוגיות הללו משבשות את שגרת החיים הבסיסית ביותר. עבור מאות אלפי ישראלים, רבים מהם צעירים מדי או בריאים לכאורה, ההתמודדות היומיומית עם מגבלות אלו היא קשה, לעיתים מתסכלת – ובעיקר בודדה. אלא שכעת, יוזמה ישראלית שקטה מחוללת מהפכה של ממש בזירה הזו, וייתכן שבעתיד הלא רחוק תשנה את כללי המשחק ברפואה השיקומית.

"המטרה שלנו היא לא לפתח גאדג'טים – אלא להציל חיים ולשקם איכות חיים", אומר ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא המכון הטכנולוגי חולון (HIT) לחדשנות ויזמות, ומייסד המחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה. לדבריו, במסגרת מעבדת מחקר מיוחדת שפועלת בתוך סביבה המדמה בית מגורים – נאסף מידע רפואי קריטי בזמן אמת, 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

"המעבדה החיה": מרחב רפואי בעיצוב של בית

מדובר באחת מהמעבדות הייחודיות בעולם, שנבנתה כמו דירה סטנדרטית, אך כל פרט בה – מדלת המקרר ועד המברשת בשירותים – מצויד בחיישנים חכמים. אלה קולטים מידע על תפקודו המוטורי של המשתמש, ומעבירים אותו בזמן אמת לגורמים רפואיים. "המערכת הזו מאפשרת ניטור רציף של פעולות יומיומיות – הרמת כוס, פתיחת ארון, צחצוח שיניים – ומסייעת בזיהוי מגבלות שדורשות מענה", מסביר ד"ר ברכאן.

בין המכשירים שפותחו לאחרונה ניתן למצוא צווארון חכם, שנראה כמו אביזר אופנה תמים – אך למעשה כולל מערכת חיישנים מתקדמת, העוקבת אחר תנועות שרירי הצוואר בזמן בליעה. "במהלך בליעה פועלים יחדיו 23 שרירים שונים – ואם רק אחד מהם לא מסונכרן, התוצאה עלולה להיות מסוכנת", אומרת ד"ר חפצי רגונס, מהנדסת ביו-רפואית שמובילה את הפרויקט בשיתוף פעולה עם מחלקת אף-אוזן-גרון בבית החולים בילינסון.

פיתוח בהתאמה אישית – מהשטח למעבדה

ברקע המאמץ הזה עומדת מעבדת MADE Research – מרכז לפיתוח טכנולוגי-רפואי רב תחומי, המשלב אנשי עיצוב, רפואה והנדסה, שפועלים יחד על מנת לתת מענה לצרכים אמיתיים מהשטח. יעל אבני, ראש המעבדה ובעלת רקע בעיצוב תעשייתי ועיצוב רפואי, מדגישה: "הרעיון הוא לפתח טכנולוגיות סביב האדם – לא להלביש עליו פתרון קיים, אלא ליצור פתרון שמותאם לו אישית".

במעבדה מפותחות מערכות שמיועדות לטיפול מרחוק – אפליקציות המחוברות לחיישנים, המדווחות לקלינאית התקשורת או לרופא על ביצוע התרגילים שנדרשים לשיקום המטופל. כיום, רוב המטופלים נשלחים הביתה עם הנחיה כללית בלבד. היישום בפועל – לוקה בחסר. הפתרונות שפותחו מאפשרים בקרה ומעקב אמינים, ולראשונה גם מנגישים מידע קליני בצורה פשוטה, שאינה פולשנית.

ממחלות זקנה – לנפגעי מלחמה

אף שמרבית השימושים עד כה התמקדו באוכלוסייה הגריאטרית, ד"ר ברכאן מציין כי לצערו – לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, עולה הצורך גם בשיקום של פצועים צעירים שנפגעו במערכות העצבים. "הטכנולוגיה הזו לא נועדה רק לזקנים. כל פגיעה עצבית – בין אם משבץ, פציעה או מחלה ניוונית – יכולה להסתייע בפתרונות האלו", הוא אומר.

בין הפרויקטים הנוספים במעבדה: פיתוח מערכות לניטור רעד ראשוני (שאינו פרקינסון), בדיקות מוטוריות לפעולות יום-יומיות, ומחקר חדש בתחום בצקות. "אין הרבה חדשנות בתחומים כמו דלקות פרקים או רעד פיזיולוגי – אבל זה בדיוק מה שמרגש כאן: להמציא פתרון שלא קיים", מסכמת אבני.

החזון: רפואת קהילה חכמה – ומדויקת

בעידן שבו זמני ההמתנה לרופא רק מתארכים, ודליפת כוח האדם הרפואי מורגשת בכל מגזר, ברכאן מדגיש את הפוטנציאל של המערכות הללו כמענה ארוך טווח: "המידע שמתקבל מהמערכות שלנו יכול לאפשר לרופא בקהילה להבין את מצבו של המטופל עוד לפני שהוא נכנס לבדיקה – ולתעדף אותו בהתאם. זה שירות מדויק יותר, חסכוני יותר – ובעיקר אנושי יותר".