חושבים שבין הזמנים זו חופשה רגילה? חכו שתקראו מה הרב באמת אומר

בחורי הישיבות יוצאים עכשיו לחופשת בין הזמנים – מה העצה של הרב עבורם לשמר את העלייה הרוחנית

חופשת בין הזמנים בפתח, ובחורי הישיבות עוזבים לזמן מה את ספסלי בית המדרש ויוצאים להתאוורר – אך דווקא ברגע זה ישנה אחריות גדולה לזכור מהי שליחותם גם מחוץ לכותלי הישיבה.

העצה הראשונה שמדגיש הרב היא פשוטה – אך קריטית:
בחור ישיבה צריך לצאת לבין הזמנים בראש מורם, בגאווה יהודית אמיתית.
במיוחד בתקופה רגישה זו, בה נשמעים קולות המערערים על חשיבות לימוד התורה, המבקשים להחליש את ערכה של הישיבה ולעודד גיוס רחב – יש לזכור את דברי הנביא: "אִם לֹא בְּרִיתִי יומָם וָלָיְלָה – חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".

הלומדים הם הערבות לקיום העולם, והם שמגינים על עם ישראל.
הרב מביא את דברי הזוהר הקדוש, על אדם ששאל באחת העיירות: "היכן שומרי העיר?" – והובילו אותו אל החיילים והשוטרים. אך הוא תמה: "לא עליהם שאלתי, אלא היכן בחורי הישיבה והאברכים?"
המסר ברור: הם השומרים האמיתיים.
במיוחד עבור מי שמתגורר בערים שאינן מוקדי תורה – עליו לדעת כי עיניהם של כל הסובבים נשואות אליו, והוא נושא על כתפיו אחריות של קידוש ה' ושמירה רוחנית.

העצה השנייה נוגעת להיבט המעשי של בין הזמנים:
כדברי שלמה המלך: "נֹצֵר תְּאֵנָה – יֹאכַל פִּרְיָהּ" – כפי שתאנה שאינה נשמרת נרקבת ונפגמת, כך גם בחור ישיבה שזוכה ביום-יום לעטיפה של קדושה, עלול להיפגע אם לא ייזהר בזמן החופשה.

הרב מזכיר את דברי רבותינו שעמדו על כך שבין הזמנים הוא זמן של פוטנציאל – אך גם של סכנה.
כדי לשמור על הרמה הרוחנית ועל ההגנה של התורה, יש להקפיד במיוחד בימים אלו על:

– שמירה על קדושה וטהרה
– התרחקות ממכשירים מזיקים ומסיחי דעת
– הקפדה על תפילה במניין
– קביעת סדר לימוד יומי גם בזמן החופשה

אין פטור מהתורה. החופשה אינה חופשה מהקדושה.
מי שיקפיד על קשר יומיומי ללימוד, ולו שעה קלה ביום – ישמר, יתחזק, ויזכה שהתורה תמשיך להגן עליו וללוות אותו בכל דרכיו.

כך, עם תום בין הזמנים, יחזור אל בית המדרש כשהוא לא רק שמור – אלא אף מחוזק, וימשיך בשליחותו הקדושה: שמירה רוחנית על כלל עם ישראל.