הוא הבטיח לחפץ חיים שישמור שבת – ואז הגיע המבחן הקשה של חייו

מאיר פלדמן היה יהודי מ"בורו פארק", שלמד בצעירותו בישיבתו של מרן רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ החיים". לפני חתונתו, הוא הלך לקבל ברכה מרבו הקדוש.

"אני אברך אותך", אמר לו החפץ חיים, "אבל קודם תבטיח לי משהו".

מאיר נדרך. הוא חיכה לשמוע איזו הבטחה יבקש ממנו הרב. "תבטיח לי שתשמור שבת", אמר הרב.

"זהו?" מאיר התבלבל לרגע. הוא ממילא שומר שבת – למה הרב מבקש ממנו להבטיח דווקא את זה? אבל הוא לא שאל שאלות. הושיט את ידו ונתן לו תקיעת כף.

שנים חלפו. השואה פרצה באירופה. בנס הצליח מאיר לברוח עם משפחתו לאמריקה שם מצא עבודה בחברה גדולה. המנהל אפילו התחשב בזה שהוא לא עובד בשבת. 

אבל אחרי כמה חודשים, המנהל קרא לו לשיחה. "מאיר", אמר, "אין ברירה, מעכשיו אתה צריך לעבוד גם בשבת".

מאיר הסביר שזה בלתי אפשרי, אך המנהל לא רצה לשמוע. "תחליט: הפרנסה או השבת".

מאיר חזר הביתה בלי עבודה ובלי כסף. הימים עברו, והמצב בבית הלך ונהיה גרוע מיום ליום. הילדים נעשו חיוורים ורזים מאוד מרוב רעב. 

המצב הפך לבלתי נסבל.

בוקר אחד הוא קם, התלבש, ונסע למפעל. "אני נכנע", חשב לעצמו, "אעבוד בשבת. אין לי ברירה".

כשעמד ליד משרד המנהל, פתאום הדהדה במוחו ההבטחה שנתן ל"חפץ חיים". 

"לא אפר את ההבטחה שלי", אמר לעצמו והחליט – "אני חוזר הביתה".

כעבור מספר שעות, מאיר כבר ישב בביתו, ולפתע דפיקות בדלת. הוא ניגש אל הדלת, ולהפתעתו, בפתח עומד מנהל המפעל, מחויך מאוזן לאוזן.

"מאיר, מאיר", אמר בקול שמח, "מעולם לא התכוונתי באמת לפטר אותך. רק תן לי להסביר לך מה היה".

המנהל סיפר שאחד השותפים בחברה טען שיהודים יוותרו על האמונה שלהם בשביל כסף. "התערבנו על סכום גדול", הסביר המנהל. "סיכמנו שאם תעמוד בניסיון חצי שנה, הוא ישלם. ידעתי שתעמוד בזה".

"אני לא רק מחזיר אותך לעבודה", אמר המנהל. "אני גם מקדם אותך. כי במי אפשר לתת אמון אם לא באדם שנאמן לאלוקים שלו?"

כשאנחנו נאמנים לבורא עולם, הקב"ה דואג שלא נפסיד.