מה שלא הצליחו לעשות דיאטה ותרופות – הזריקה הזו משיגה בזריקה אחת

במה שעשוי להתברר כפריצת דרך טיפולית חסרת תקדים במניעת מחלות לב תורשתיות, הציגה חברת התרופות האמריקנית Eli Lilly תוצאות ניסוי קליני שלב 2 שהדהימו את הקהילה הרפואית: תרכובת ניסיונית בשם לפודיסיראן (Lepodisiran) הצליחה להפחית באופן עקבי ומשמעותי את רמות החלבון ליפופרוטאין (a) – גורם סיכון גנטי עמיד במיוחד שמעלה את הסיכון לאירועים לבביים, שבץ מוחי והיצרויות כלי דם.

על פי הנתונים, שהוצגו בכנס הקרדיולוגיה של הקולג' האמריקני בשיקגו ופורסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, זריקה אחת בלבד במינון הגבוה ביותר הובילה להפחתה של 93.9% ברמות החלבון – תוצאה חסרת תקדים בתחום זה.

החלבון שלא מגיב לדיאטה: "הגיע הזמן שנדע עליו יותר"

ליפופרוטאין (a), הידוע גם כ־Lp(a), הוא חלבון שומני הדומה לכולסטרול – אך בשונה ממנו, מקורו תורשתי ואינו מושפע מאורח חיים בריא, תזונה מאוזנת או תרופות להורדת כולסטרול רגיל. ההערכות הן שכ־25% מהאוכלוסייה סובלים מרמות גבוהות של החלבון, והסיכון גבוה עוד יותר בקרב בני מוצא אפריקני.

פרופ' ברק צפריר, מנהל שירות שיקום הלב בקריה הרפואית רמב"ם, מסביר: "זהו מרכיב שומני שעובר בתורשה וקשור ישירות לסיכון קרדיווסקולרי גבוה – אבל עד היום לא היה לנו שום כלי שמסוגל להוריד את רמתו בדם. עכשיו, סוף סוף, זה משתנה".

תוצאות מפתיעות – גם שנה וחצי אחרי ההזרקה

במסגרת ניסוי ALPACA Phase 2, קיבלו 141 מטופלים מינונים שונים של התרופה, בעוד קבוצת ביקורת בת 69 איש קיבלה פלצבו. ההפחתה ברמות החלבון הייתה תלויה במינון – החל מ־40.8% במינון הנמוך, דרך 75.6% במינון הבינוני, ועד כמעט 94% במינון הגבוה. במקרים רבים נמשכה ההפחתה גם שנה וחצי לאחר ההזרקה – מה שמעיד על אפקט ממושך במיוחד.

הקרדיולוג הבכיר ד"ר סטיבן ניסן מ־Cleveland Clinic, שהציג את הממצאים, אמר כי "מדובר בגישה חדשה לחלוטין שמתבססת על טכנולוגיית siRNA, המעכבת את ייצור החלבון בכבד. התוצאות מעודדות מאוד, במיוחד לנוכח העובדה שאין כיום טיפולים מאושרים שפועלים נגד גורם סיכון תורשתי זה".

תופעות לוואי? מזעריות

על פי הממצאים, לא נרשמו תופעות לוואי חמורות הקשורות לטיפול. אחוזי ההשפעה השלילית היו נמוכים: בין 1% ל־14% בהתאם למינון, כשהשפעות אלו כללו ברובן רגישות קלה באזור ההזרקה. מקרה מוות יחיד שנרשם בניסוי לא יוחס לתרופה עצמה, אלא למחלת לב כרונית שהייתה קיימת עוד קודם.

ד"ר דב גביש, רופא בכיר במערך הלב בשערי צדק ויו"ר החברה הישראלית לחקר טרשת עורקים, קורא לנהוג באיפוק אופטימי: "אנו רואים סימנים ראשוניים מצוינים – אך עד שנבחן את ההשפעה על תחלואה בפועל, לא נוכל להכריז על מהפכה".

בדיקת דם פשוטה – וכל אחד צריך לדעת את הערך

מומחים קוראים כעת לכלל הציבור לעבור בדיקה פשוטה לרמות Lp(a), במיוחד בקרב אלה עם רקע משפחתי של מחלות לב. "זו בדיקה שזמינה בכל קופות החולים", מציין ד"ר גביש, "והיא קריטית להערכת הסיכון הקרדיווסקולרי – במיוחד כשמשלבים אותו עם כולסטרול גבוה, סוכרת, השמנת יתר או עישון".

גם בישראל: כ־150 מטופלים משתתפים בניסוי

הניסוי הבינלאומי נמצא כעת בשלב 3, המתקדם ביותר לפני אישור רגולטורי, והוא כולל מעל ל־12,500 מטופלים ברחבי העולם – בהם כ־150 מישראל. המעקב אחרי הנבדקים צפוי להימשך שלוש שנים לפחות, כדי לוודא האם הירידה ברמות Lp(a) תתורגם גם לירידה בתחלואה ותמותה.

בחזית המחקר נמצאות גם חברות נוספות – Amgen, Novartis ו־Silence Therapeutics – שמפתחות תרופות מבוססות RNA דומות, המיועדות להינתן אחת למספר חודשים בלבד.

כפי שנראה כעת, מה שהחל כחלבון תורשתי זניח ובלתי נשלט, הופך בתוך שנים ספורות ליעד מרכזי ברפואה מונעת – עם טיפול פשוט, יעיל, ובעל פוטנציאל להציל חיים.