יהדות
ילד קטן גדל בעוני גדול. בביתו לא תמיד היה אוכל, ולעיתים קרובות הלך לישון רעב. יום אחד, בדרכו לבית הספר, בטנו התהפכה מרוב רעב עד שלא יכול היה להמשיך. הוא החליט לנסות את מזלו, נכנס לבניין קרוב, ודפק על דלת ביתם של "משפחת ג'קסון".
את הדלת פתח ילד קטן. "איך אפשר לעזור?" שאל בחיוך.
הילד העני התבייש. "אפשר כוס מים?" ביקש. הילד הנבון נעלם למטבח וחזר עם כוס חלב חם וארבע עוגיות.
הילד העני היסס, אך זה התעקש והושיט לו את הכוס. "קח, אימא שלי אפתה אותן. הן ממש טעימות".
הוא שתה ושאל: "איך קוראים לך?"
"דיוויד" ענה.
– "ולמה אתה בבית?" הוסיף.
"אני לא מרגיש טוב לפעמים", השיב דיוויד בלי להרחיב יותר מדי.
כשסיים לשתות את החלב ולאכול את העוגיות, אמר "תודה" והלך.
השנים עברו. הילד העני למד קשה והפך לרופא מומחה. יום אחד הביאו לו תיק של מטופל על שם – דיוויד ג'קסון. הוא נכנס לחדרו של המטופל וזיהה מיד את העיניים הטובות של אותו ילד.
הוא מיד קרא לצוות הרפואי הבכיר ביותר. "תדאגו שהוא יקבל טיפול מיוחד", הורה לאחות הראשית. "כל בדיקה שהוא צריך וכל טיפול אפשרי". הוא סבל ממחלה קשה שדרשה ניתוח מורכב וטיפולים יקרים. בכל יום הוא היה בא לבקר אותו, נשאר אחרי שעות העבודה כדי לוודא שהוא מקבל את התרופות הנכונות. אחרי חודשים ארוכים במחלקה דיוויד סוף סוף החלים. אך כשהשתחרר, צל של דאגה העיב על שמחתו – החשבון העצום שבוודאי מחכה לו.
יום אחד קיבל מעטפה חומה ובתוכה פתק: "חובך בסך 53,000$ שולם במלואו לפני 50 שנה, על ידי – כוס חלב וארבע עוגיות! על החתום, הפרופסור ארתור מילר".
לפעמים, מעשה קטן של חסד יכול לחזור אלינו דווקא כשאנחנו הכי צריכים לו. וכבר אמר שלמה המלך החכם מכל אדם: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ".