החמץ שבלב: איך משבר באמון יכול להפוך להזדמנות לצמיחה?

אנו נמצאים בימי ניקיונות… ימים של ביעור חמץ מביתנו. אבל מה בתוכנו?
אנחנו כל כך עסוקים ברדיפה אחר כל פירור שמא הוא חמץ – ושוכחים את העיקר: ניקיון הלב וביעור החמץ שבתוכנו.

איך נשב בליל הסדר החגיגי, כשהכול סביבנו נקי ומבריק – ובתוכנו לא טרחנו "לנקות" את מה שמחמיץ את ליבנו? איזו החמצה!

בואו ננצל את הימים האלה לניקוי מגירות הלב, כדי להגיע לחג מתוך שמחת לב אמיתית.

דווקא בימים של ניקיונות יסודיים, כשאנו מגיעים לפינות "חשוכות" בבית, יש גם הזדמנות מיוחדת להגיע לפינות חבויות בתוכנו ולנקות אותן.

זה בדיוק מה שקרה לדניאלה (שם בדוי, מקרה אמיתי). דניאלה, מטופלת מהעבר, כותבת לי: "אני צריכה לדבר."

היא בחורה כשרונית, עצמאית ומבריקה. כותבת שהיא מאושרת בחיי הזוגיות, אך קרה מקרה שמעיב על ליבה. "הלב שלי לא נקי..." היא כותבת, מאז שגילתה שבעלה שיקר לה.

הוא מרגיש שמאז, היא לא אוהבת אותו כמו פעם. היא חשדנית, והוא חש שהיא לא סולחת לו באמת.
כששאלתי אותה מה היא מרגישה – ענתה: "אני חוששת לתת בו אמון... איך אוכל לחזור לבטוח בו?"

המקרה שלה הוא דוגמה להרבה זוגות שחווים פגיעה באמון – אחד היסודות הקריטיים ביותר בקשר זוגי.
הסדק שנוצר עלול להתרחב אם לא מטפלים בו בזמן, והוא מחלחל לתחושות של חשדנות, כאב, אכזבה ושבר פנימי.

כמו שבר בגוף – גם שבר בנפש דורש טיפול.
כמו ואזה שנשברה – השאלה היא, האם ניתן להדביק אותה כך שתכיל שוב מים?

כדי לאחות את השבר, חייבים קודם כול להאמין שזה אפשרי – מתוך הבנה שזה דורש מאמץ, רצון ופעולה משותפת.

כאשר מדובר באמון, אין מקום ל"הכול יהיה בסדר".
אנחנו לא מסתפקים ב"הבטחות ריקות" – אנחנו רוצים לדעת שזה לא יקרה שוב.

כמו תהליך תשובה אמיתי, גם כאן יש שלבים חיוניים:

1. חרטה – לקיחת אחריות אמיתית על הטעות.

2. וידוי – שיח פתוח, הכרה ברורה בפגיעה.

3. עזיבת החטא – התחייבות לא לחזור על הפגיעה.

4. קבלה לעתיד – לבנות מחדש את האמון, מתוך אמונה ביכולת לשנות.

אנשים נוטים לעצור בשלב החרטה – אבל זה לא מספיק.
בלי חרטה אמיתית – אי אפשר להתקדם.
ואם משליכים את האשמה על הצד השני – זו לא חרטה, אלא בריחה.

מתוך לימוד יסוד התשובה, אנחנו שואבים תקווה: כמו שהקב"ה מקבל שבים – גם בני אדם יכולים לתקן, למחול ולצמוח.

לא מעט זוגות יעידו: האמון שחזר – הפך לחזק יותר מבעבר.
המשבר עורר בהם את ההבנה כמה הקשר ביניהם חשוב, קדוש ונצחי.

לסיכום:
כשחווים פגיעה באמון – לא נופלים לייאוש.
בידינו לשקם, למחול ולבנות מחדש.

בחסדי ה', גם מהמשבר – יכולה לבקוע צמיחה מחודשת.

ובימים אלה של פריחה והתחדשות, כשאנחנו מנקים את הבית – נזכור לנקות גם את הלב.
שנזכה לפסח כשר, שמח – ומתוקן מבפנים.