רוצים לקבל את כל עדכוני החדשות הכי חמים?

האם כדורי שינה פוגעים בניקוי המוח? מומחה שינה מציג את התמונה המלאה
אדם לוקח כדור שינה. (צילום: Tero Vesalainen/shuttrstock)

בריאות

האם כדורי שינה פוגעים בניקוי המוח? מומחה שינה מציג את התמונה המלאה

החשש שהשימוש בכדורי שינה עלול לפגוע בתהליכים טבעיים וקריטיים במוח – צף מחדש. אבל מה באמת אומר המדע, וכיצד נכון לנהל טיפול במקרים של נדודי שינה כרוניים?

אלעד צור
הוספת תגובה
האם כדורי שינה פוגעים בניקוי המוח? מומחה שינה מציג את התמונה המלאה
אדם לוקח כדור שינה. (צילום: Tero Vesalainen/shuttrstock)
אא

מדי כמה חודשים עולה לכותרות טענה מדעית שנשמעת דרמטית במיוחד – והפעם: האם כדורי שינה פוגעים במנגנון הטבעי שבו המוח "מנקה את עצמו" במהלך השינה? הטענה, שצוברת פופולריות באינטרנט וברשתות החברתיות, מציתה דאגה – אך גם דורשת בירור מדעי זהיר.

ד"ר עמית גרין, מומחה לרפואת שינה ופסיכולוג קליני באסותא מרכזים רפואיים, מבקש להרגיע את הרוחות. "הטענה הזו מוכרת היטב, אבל מדובר באי-הבנה", הוא מדגיש. לדבריו, השינה היא תהליך פיזיולוגי חיוני ועמוק, שמספק למוח מנוחה, ריכוז מחודש, יכולת למידה ותחזוקה עצבית – ובלעדיה, התפקוד הנפשי והגופני נפגע במהירות.

הבחירה האמיתית: לא בין טבעי לכימי – אלא בין שינה לאי-שינה

"השאלה המרכזית אינה האם כדורי שינה מושלמים – אלא מה האלטרנטיבה," מסביר ד"ר גרין. "אדם שסובל מנדודי שינה חמורים ניצב לא פעם בפני בחירה כואבת: לישון שינה מקוטעת, שטחית או כמעט אפסית – או להיעזר בתרופה שמאפשרת לו מנוחה. במקרים כאלה, הבחירה הברורה היא לישון, גם אם באמצעות כדורי שינה, ובתנאי שהשימוש נעשה בליווי רפואי מקצועי."

חסך שינה מתמשך אינו רק אי-נוחות – הוא פוגע במערכת החיסון, מעלה את הסיכון לסוכרת ולמחלות לב, גורם לעצבנות, דיכאון, ופוגע באיכות החיים. לכן, גם אם יש יתרונות בגישות התנהגותיות – לעיתים הכרחי לשלב גם פתרון תרופתי.

ומה לגבי ניקוי המוח?

אחת הטענות שחוזרות שוב ושוב היא שכדורי שינה פוגעים ב"מערכת הגלימפטית" – מנגנון מוחי שאחראי לסילוק פסולת מטבולית מהתאים במהלך השינה. מנגנון זה נחשב חיוני לשמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין לאורך זמן. ואכן, ישנם מחקרים שמעלים שאלות על השפעת סוגים מסוימים של תרופות על פעילות מערכת זו.

אלא שד"ר גרין מצנן את ההתלהבות: "אין כיום הוכחה חד-משמעית שכדורי שינה פוגעים בתהליך הזה בצורה משמעותית. להפך – כאשר אדם אינו ישן כלל, התהליך הזה פשוט לא מתרחש כלל. לכן, במאזן הכולל, דווקא שינה באמצעות טיפול תרופתי עדיפה לעיתים על פני חסך שינה ממושך".

השימוש המושכל: מתי ולמה

כדורי שינה, כמו כל תרופה, אינם פתרון קסם – אבל במקרים מסוימים הם כלי טיפולי משמעותי. השימוש בהם צריך להיעשות אך ורק תחת השגחה רפואית, כדי למנוע תופעות לוואי לא רצויות כגון עייפות יומית, שינויים במצב הרוח או תלות בתרופה.

במקביל, ד"ר גרין ממליץ להתחיל תמיד בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBTI) – שיטה מבוססת ראיות לטיפול בנדודי שינה, המכוונת לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות מזיקים, ובניית שגרת שינה נכונה. במידה וטיפול זה אינו מספק, ניתן לשלב טיפול תרופתי לפרקי זמן מבוקרים.

המסקנה: בריאות השינה קודמת לדוגמות

המסקנה שעולה מדבריו של ד"ר גרין ברורה: לא הכדור הוא הבעיה – אלא האופן שבו משתמשים בו. במקרים חמורים של נדודי שינה, הכישלון לטפל גורם לנזק ממשי, פיזי ונפשי כאחד. לכן, גישה טיפולית מאוזנת, שמשלבת כלים התנהגותיים עם פתרונות רפואיים תחת פיקוח, היא הדרך הבטוחה – והבריאה – להחזיר את הלילה למסלולו התקין.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי
עכשיו בשידור: אהבת ישראל עם הרב מרדכי אנגלמן
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב