לקראת שבת
פרשת השבוע פותחת את ספר ויקרא. הפרשה עוסקת בדיני קורבנות שהיו חלק מהחיים היום־יומיים של עם ישראל בזמן שבית המקדש היה קיים. היום, ללא בית מקדש, החיבור למכלול המקדש קשה יותר.
מה אפשר ללמוד מהפרשה על הצמיחה האישית שלנו?
"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה'": מה שהאדם מקריב מגופו, כשיש לו הכנעה ולב נשבר, הוא הקורבן האמיתי. לעומת זאת, אם הקורבן אינו מלווה בתשובה ובהכנעה, אין ה' חפץ בו.
מעבר לחזרה בתשובה וכפרה על החטא עצמו, אנו נדרשים להקריב משהו בשביל הקב"ה. התפילה ושלבי התשובה חשובים, אך אינם מספיקים כדי להתקרב באמת. עלינו לתת משהו מעצמנו – מהאישיות שלנו. להקריב רצון או תאווה מהדברים שאנו רגילים לעשות. לפעמים זה אומר לעשות דבר שנוגד את הטבע שלנו.
להקריב זה להתקרב
הבאת קורבן היא מעשה של נתינה והשקעה, לא "סתם ככה". זהו תהליך המלווה בעמל וביגיעה – מעשה של מחשבה ופעולה.
כך גם לגבי קריירה מוצלחת: היא אינה מגיעה "במקרה", אלא דורשת התמדה, עבודה קשה והשקעה יום־יומית. אנו מקריבים כדי להתקרב אל היעד שחשוב לנו להצליח בו.
בדרך להשגת היעדים שלנו יכולים להופיע ניצנים של ייאוש. אי־עמידה ביעדים שהצבנו לעצמנו עלולה לעורר רגשות קשים.
אני יכול להצליח גם עם טעויות!
אחד הקורבנות המוזכרים בפרשה הוא קורבן על חטא שנעשה בשגגה, בטעות. מטרת הקורבן היא לכפר על החטא השוגג. מכאן אנו לומדים שטעויות אינן "סוף העולם".
גם אחרי טעויות אפשר להמשיך ולהתחיל מחדש. כאשר אנו עושים פעולה ולא מקבלים את התוצאה שלה ציפינו, לעיתים קרובות אנו נופלים לתחושות ייאוש ואשמה. אנו חושבים שלעולם לא נצליח כפי שאנו רוצים, וההוכחה? שהרי ניסינו ולא הצלחנו!
בדיוק כך הרגשתי בעצמי כשחוויתי אתגר דומה:
לפני יותר משנה התחלתי פרויקט שנראה בהתחלה מבטיח מאוד. לקחתי ליווי מקצועי, השקעתי כספים וזמן כדי להצליח בשטח כפי שחלמתי. השקעתי שעות רבות בכתיבת תוכן איכותי ומבורך עבור הקוראים. למרות זאת, לאחר תקופה לא מבוטלת, הפרויקט לא נחל את ההצלחה שציפיתי לה.
כתוצאה מכך, חשתי תסכול, חוסר אונים ורצון לוותר על הכול.
לקח לי קצת זמן להבין שככל הנראה זו לא הדרך הנכונה עבורי. אז התאפסנו והתחלנו בדרך חדשה.
אז נכון, ההצלחה במקרה ההוא לא הייתה נחלתנו, אבל חשוב להפנים את השיעור שלמדנו בדרך – והכי חשוב לזכור: אין להמעיט בערך עצמנו. ייתכן שגם הבורא לא חפץ בהצלחה שלנו כרגע, אך זה אינו אומר דבר על ערכנו האמיתי. ערכנו נקבע לפי מה שיש בתוכנו, ולא להיפך.
שעות אחרונות - השנה לא נותנים להם לחכות - משפחות רבות מצפות לתרומה שלכם לחג הפסח! לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו