הטעות הגדולה של מי שחושב שההגדה היא רק טקס – הרב ולוסקי עושה סדר

בליל הסדר יש שתי מצוות מהתורה:
א. אכילת מצה
ב. סיפור יציאת מצרים.
כל שאר המצוות הרבות בליל הסדר הן מדרבנן.

כבר בפתח ההגדה מדגיש בעל ההגדה את חובת סיפור יציאת מצרים וממחיש זאת באמצעות סיפור אודות חמשת התנאים שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים.

בעל ההגדה שולל מחשבה שמצות "והגדת לבנך" מוטלת רק על מי שאינו בקי בסיפור יציאת מצרים, בעוד שאולי החכמים יהיו פטורים. הוא מדגיש, שלא נחשוב שמצוות סיפור יציאת מצרים מוטלת רק על הילדים, ועל מי שאינו יודע ומכיר עדיין את סיפור יציאת מצרים.

מעשה זה מלמדנו שכל אדם חייב במצות "סיפור יציאת מצרים", כולל חכמים ונבונים, שיודעים את כל התורה. אנו מצווים לספר את סיפור יציאת מצרים וכל המרבה לספר יותר הרי זה משובח. עלינו לספר, ללא פלפולים או דרשות. חיוב זה מוטל על כל אחד ואחד, בוודאי עלינו ביחס לילדינו.

בעל ההגדה נקט בחמישה תנאים אלו דווקא, משום שנמנו על "אוכלוסיות ייחודיות" בעם ישראל, שאבותיהם לא השתעבדו למצרים. אריכות סיפור יציאת מצרים מלמדת שלמרות שאבותיהם לא עבדו במצרים, חובה זו מוטלת על כל אחד.

בעל ההגדה משמיענו שלמרות זאת, גם הם חייבים בסיפור יציאת מצרים. מרבי עקיבא למדים שגם גרים חייבים – רבי עקיבא היה בן גרים. רבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון היו כהנים – ללמדנו שגם הכהנים חייבים בסיפור יציאת מצרים. רבי יהושע ורבי אליעזר היו לויים – ללמדנו שגם הלויים חייבים בסיפור יציאת מצרים.

הסימן החמישי בליל הסדר הינו המגיד, שהוא עיקר ליל הסדר. המגיד פותח בארבע שאלות "מה נשתנה", שכל ילד מחכה בכיליון עיניים לרגע בו ישיר אותן. שאלות "מה נשתנה" מעוררות תשומת לב לשינויים שבליל הסדר, ובעקבותיהן יינתנו התשובות שיהוו את הבסיס לסיפור יציאת מצרים. הן נשאלות לאחר מזיגת כוס השנייה.

הילד תמה על השוני מכל שבתות ומועדי השנה, שבהם שותים רק כוס אחת, ושואל גם על שינויים שייעשו בהמשך.

לאחר שנשאלו ארבע הקושיות, מתחיל האב להשיב לבנו: "עבדים היינו..."
קטע זה מסיימים במילים "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", וביאר רבי ירוחם ליבוביץ שהמילה "משובח" מוסבת על המרבה לספר – שכתוצאה מהסיפור נעשה משובח יותר, שמתחזק באמונה.

מכאן שעלינו לשנן ולספר ככל שניתן ביציאת מצרים, כדי להתחזק ולחזק את בני ביתנו באמונה.

בעל ההגדה התווה לנו אופן סיפור יציאת מצרים – בדרך שאלה ותשובה. ומדוע? המלבי"ם מבאר שבדרך זו הלב מתרגש ומתעורר. ומוסיף רבי יחזקאל אברמסקי שלדברים שנאמרים כתשובה לשאלות, יש נעימות ומתיקות מיוחדת.

כדי להעשיר את שולחן הסדר, עלינו לפעול בדרך זו ולקיים את מצוות סיפור יציאת מצרים.

סיפור יציאת מצרים אינו נאמר כסיפור בעלמא. בתחילת "מגיד" אנו אומרים: "יכול מראש חודש?... לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך". ייחודיות הסיפור בליל הסדר היא כשהמצות, מרור, כרפס ושאר הסימנים לפניו.

בליל הסדר עושים מעשים רבים כדי להמחיש את יציאתנו מעבדות לחרות – כדוגמת חלק מהטעמים ללבישת הקיטל, חציית המצה, אכילת מרור, כרפס ועוד.

תפילתנו שנזכה עוד השנה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, ונאמר לפניו שירה חדשה.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר.