הסוד שהרבה לא יודעים: האם חייבים לספר לחבר אם האוכל מכיל קטניות?

"חייב לספר שהמאכל מכיל קטניות?"

שלום לכבוד הרב. ראשית אנו מודים על המדור הנפלא במגזין ערוץ 2000. אני בעל תשובה ספרדי, ולקראת חג הפסח מתארחים אצלי חברים אשכנזים. כידוע, אני כספרדי אוכל קטניות בפסח וכן עוגיות מצה עשירה. שאלתי היא: אם חבר אשכנזי שואל אותי האם מותר לו לאכול מהאוכל שאני מגיש, האם עליי לומר לו שלפי מנהגו הדבר אסור? ואם הוא לא שואל כלל ופשוט בא לאכול, האם חובתי למנוע ממנו לאכול מאכלים אלו ולהודיע לו ש'לך אסור לאכול דברים אלו?

אני יודע שלפי ההלכה הדברים האלו אינם חמץ גמור, אך אני מתלבט מה עליי לעשות במקרים אלו.

תשובה: זו שאלה יפה. ראה מה שכתב רבנו המאירי: "כל ששניים חלוקים, אחד להיתר ואחד לאיסור, אסור למתיר להעלימו לאוסר וליתן לו מן האיסור, אלא צריך שיודיענו שזה דבר האסור לו לפי שיטתו, וכל שאינו מודיעו, מותר לאוסר לסמוך עליו".

וכן כתב רבינו מאיר המעילי ב"ספר המאורות" על מסכת יומא: "דבר שמקצת הקהל נוהגים בו איסור ומקצתם נוהגים בו היתר, רשאי הנוהג בו איסור לסמוך על הנוהג בו היתר, והנוהג בו היתר – אסור לו להטעותו ולהכשילו כיוון שזה נוהג בו איסור, וחייב משום 'לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל'".

ודע, שלא רק בדבר שהוא איסור מהדין אסור לנו להכשיל את האוסר על עצמו, אלא אפילו אם חברך מחמיר על עצמו, לא מעיקר הדין, עליך לנהוג בו זהירות ולא להכשילו אפילו בחומרא.

שכך כתב רבנו משה איסרליש – הרמ"א: "מי שנוהג איסור באיזה דבר מכוח שסובר שהדין כן, או מכוח חומרא שהחמיר על עצמו, מותר לו לאכול עם אחרים שנוהגים בו היתר, שבוודאי לא יאכילוהו דבר שהוא נוהג בו איסור".

וכך הלכה למעשה: שאם בא אליך אדם שמנהגו להחמיר בקטניות, עליך לעדכן אותו כי אסור לו לאכול דברים אלו, ומן הראוי לא להביא לשולחן דברים שבהם הוא עלול להיכשל במנהג אבותיו. וכן פסק מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו "יחוה דעת".