הרב יוסף ביטון חושף: איך לבער את החמץ שבלב ולהתעלות רוחנית?

שלום כבוד הרב. כולנו עמוסים עכשיו בניקיונות, מתרוצצים לבער את החמץ הגשמי מקרבנו. רצינו לדעת למה רומז החמץ מבחינה רוחנית?

"ידוע ומפורסם בזוהר הקדוש שהחמץ הוא רמז ליצר הרע. מובא בספרים הקדושים, כי מידות ותאוות שבהן יש לאדם התמודדות מיוחדת – עליהן כותב האר"י הקדוש שהן התיקון שהאדם בא לתקן בעולם הזה. על כן, דווקא בהן עליו להתמקד. מפורסמים דברי הגמרא במסכת סוכה: 'אמר רבי שמעון בן לקיש, בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו, שנאמר 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו". 
מה פירוש "להמיתו", כבוד הרב?
"להמיתו ממש. אבל לא רק, אלא גם להמית את אותה שעה בביטול תורה, או בנפילה לעבירה חלילה. ממשיך רבי שמעון בן לקיש: 'לולא ה' עוזרו, אינו יכול לו, שנאמר 'ה' לא יעזבנו בידו'". 

ומה זה מה שאומרים "החמץ שבלב"?

"בספרי 'חזון יוסף', בפרק 'כוח התפילה', חקרתי סוגיה זו של ביעור החמץ שבלב. וכתבנו שם שאף שנאמר 'בראתי יצר הרע – בראתי לו תורה תבלין', ואכן יש להתייגע בעמל התורה, הוכחנו שם שרק בכוח התפילה יוכל האדם לבער את החמץ הפרטי ש'בשבילו' ירד לעולם. לכן יש להרבות בתפילה, בתחנונים ובבכיות, וכך בעזרת ה', 'ה' לא יעזבנו בידו'".

מעניין מאוד, כבוד הרב. עוד שאלה שהגיעה אלינו למערכת: מה ההסבר של המושג "ליל שימורים" לפי הקבלה?

"'ליל שימורים' הוא מלשון שמירה, והוא כולל שני סוגי שימור: השימור הראשון הוא זכר לגאולת מצרים, שהקב"ה משמר לנו את המעבר מ־מ"ט שערי טומאה לשערי טהרה. כפי שאנו אומרים בהגדה של פסח: 'לולא שהוציאנו משם, עד היום היינו משועבדים לפרעה במצרים' – כלומר, משועבדים למ"ט שערי טומאה, ולא בהכרח פיזית. הקב"ה משמר לנו את היציאה הזו מאז ועד היום. השימור השני הוא שהקב"ה משמר את הבטחתו לישראל על הגאולה העתידית, כמובא בספרים הקדושים. חכמי הקבלה, ובפרט האר"י הקדוש, מסבירים את הפסוק 'ליל שימורים הוא לכם' – שבלילה זה מתרחש דבר שמיימי שאין כמותו בכל השנה. בשפת הקבלה, נכנסים 'מוחין דגדלות' לפני 'מוחין דקטנות'. בתרגום למושגים גשמיים, כאילו ילד נולד בגיל 20. בליל יציאת מצרים, הקב"ה הפך את העולמות והאיר אור עצום, וכביכול נולדנו בגיל 20 – עם כוח ועוצמה רוחנית שאפשרו את יציאת מצרים. לאחר מכן אנו סופרים ספירת העומר ועושים הכול בהדרגה – כמו תהליך טבעי של לידה, יניקה, מוחין דקטנות כמו ילד קטן, עד לגדילה המלאה בחג השבועות. אבל בלילה זה, בגלל עוצמת האור, יש שמירה מיוחדת על עם ישראל".

נפלא מאוד הרב. שאלה נוספת ששלחו לנו: מה עניינה של הכוס שמוזגים לאליהו הנביא?

"הגמרא מספרת על רבי טרפון שהיה לוקח כוס חמישי וקורא עליו את ההלל הגדול, ונוצרה מהמעשה הזה מחלוקת גדולה בקרב הפוסקים, שדנו במנהג הזה. יש שמסבירים את מנהגו של רבי טרפון שמדובר בכוס רביעית, שהרי בשתיית כוס חמישית יש משום איסור 'בל תוסיף', ולא נאריך. על כל פנים, מכאן התפתח המנהג של 'כוס של אליהו הנביא'. משום שיש לנו ספק בעניין הכוס החמישי – אנו מוזגים כוס זו ומשאירים אותה בצד עד שיבוא אליהו הנביא ויפשוט לנו את הספקות. 

צריך לעשות עם הכוס הזו משהו?

רבי חיים פלאג'י זיע"א כותב שנהגו למזוג את הכוס ולשים אותה ליד מיטת בעל הבית. בקהילות אשכנז רבות לקחו את הכוס החמישית הזו שיש עליה ספק, והניחו אותה למחרת והשתמשו בה לעשיית הקידוש של הבוקר, וזו סגולה גדולה".