תענית בכורות בערב פסח – מה עושים כשליל הסדר חל במוצאי שבת?

בערב פסח נוהגים הבכורים הזכרים להתענות – זכר לנס הגדול שאירע לבני ישראל בעת מכת בכורות, כאשר ניצלו הבכורים העבריים מן המכה שהכתה בכל בית מצרי. התענית, המוכרת בשם "תענית בכורות", נהוגה מדורי דורות, אולם עם השנים נוצרו מנהגים שונים ונקבעו כללים ברורים לשאלה: מי חייב, מי פטור, ואיך ניתן להיפטר מהתענית בדרך הלכתית.

מי חייב בתענית?
על פי ההלכה, התענית חלה על כל בכור זכר – בין אם הוא בכור לאב, ובין אם לאם. יש נוהגים שגם אם נולד לאדם בן בכור שעדיין לא הגיע למצוות – עליו, האב, לצום במקומו. כאשר גם האב עצמו בכור, יש מי שמקילים וסומכים על כך שאם האם תתענה – הדבר נחשב עבור הבן. אלא שבדורות האחרונים, לאור חולשת הדור וחשש לפגיעה בהכנות לליל הסדר, רבים מהפוסקים ממליצים לא להחמיר אלא להשתתף בסעודת מצווה הפוטרת מהתענית – וכך לנהוג להידור.

מי פטור מהתענית?
ככלל, כל אדם שמצב בריאותו מחייב פטור מתענית – פטור. זה כולל חולים, גם אם מדובר בחולי קל באופן יחסי. גם חתן בתוך ימי שבע ברכות, מוהל, אבי הבן וסנדק – פטורים מהתענית. נשים בכורות אינן מחויבות בתענית על פי רוב הפוסקים, אך אם רוצות להחמיר – טוב שישתתפו בסעודת מצווה או יאכלו משהו לאחר סיום מסכת.

במקומות שנהגו שנשים בכורות כן מתענות, הרי שאישה הרה או מניקה – פטורה לחלוטין, ואף בשנתיים שלאחר הלידה. אם נולד לאדם בן בכור שטרם מלאו לו שלושים יום – האב לא צריך להתענות במקומו.

בפועל, הדרך הנפוצה בדורנו להימנע מהתענית היא על ידי השתתפות בסעודת מצווה – סיום מסכת, ברית מילה, פדיון הבן או סעודת בר מצווה שחלה ביום ההולדת ה־13 ממש. המשתתף צריך לשמוע את סיום המסכת ולאכול לכל הפחות כזית – 27 גרם מזונות או פירות. רק כך נחשב כמי שנטל חלק ממשי בסעודה.

כדאי לדעת: שמיעת סיום בלי אכילה – אינה מספיקה. וכן להפך – אכילה ללא שמיעת סיום, לא מועילה. בשעת הדחק, ניתן להקל ולערוך סיום מסכת משניות עם פירוש, או אפילו סיום ספר בזוהר הקדוש, גם בלא הבנה מלאה – אם הוא נעשה לשם מצווה.

אם אדם התחיל לצום ולפתע התאפשר לו להשתתף בסיום – הוא רשאי לאכול ולהפסיק את הצום.

השנה, שליל הסדר יוצא במוצאי שבת – הבכורות היו צריכים להתענות ביום שבת. אבל ההלכה אוסרת על תענית בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי.