"החמץ הכי גרוע נמצא בלב שלך": האזהרה החריפה של הראשון לציון לליל הסדר

אחת מההכנות החשובות ביותר לליל הסדר – ואולי החשובה מכולן – איננה תלויה כלל במצה, ביין או בכלים הכשרים. זו הכנה פנימית, לבבית, שמכילה בתוכה את כל מהות הלילה הקדוש הזה – לבוא הביתה עם שלווה, עם רוח טובה, ובלי כעס.

"כל הדרך חזור מבית הכנסת", אומר מרן הראשון לציון, הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, "יחשוב אדם על דבר אחד: לא לכעוס. בשום פנים ואופן!".

לדבריו, "יש כאלה שחושבים על קדושה, על מצות, על הגדה. כל זה טוב, אבל העיקר – זה לשמור על הלב, שלא להכניס חמץ של כעס הביתה".

חמץ פנימי – מסוכן יותר

הכעס – אומר הרב – הוא החמץ הכי גרוע. חמץ של גאווה, חמץ של כעס, חמץ של שליטה. "בעצם", מדגיש הראשון לציון, "זה חמור מכל החמיצים. זה מה שמקלקל את הכול. זה מה שיכול להרוס את כל מה שבנינו באהבה ובשמחה".

המסר ברור: לא די להיזהר מהפירורים שעל השיש ומהתבניות הישנות. יש לבער גם את החמץ שבלב – אותו יצר של קוצר רוח, שמוציא את האדם משלוותו בליל הסדר דווקא, כשהכול צריך להיות מתוקן ומואר באור קדושה.

גיבור אמיתי – מי ששולט ברוחו

"יחשוב כל אדם", אומר הרב, "איך הוא יהיה גיבור. גיבור אמיתי זה מי שמושל ברוחו, מי שלא כועס גם כשמשהו משתבש, גם כשיש לחץ, גם כשמשהו לא מוכן בזמן".

גיבור, מסביר הרב, הוא זה שיודע לשדר שמחה ורוגע, לשפוך אהבה על אשתו, על ילדיו, על כל בני הבית. "אדם כזה", אומר הרב עמאר, "משרה שכינה בביתו. הוא עצמו הופך ללפיד של אור בליל הסדר".

היצר הכי מתוחכם

בליל הסדר, מסביר הרב, יצר הרע לא מחפש להכשיל אותך במצה שאינה שמורה, אלא במילה אחת שאינה שמורה – מילה קשה לילד, מבט כעוס לאישה, הערה עוקצנית לאורח. בזה נמדד האדם.

לכן, מסכם הרב, "מי שמצליח להיכנס הביתה עם חיוך, ולשמור עליו כל הלילה – זכה באמת לחירות אמיתית".