בריאות
במרכז הרפואי זיו מסרו כי האישה הועברה תחילה לחדר ההלם, ולאחר ייצוב ראשוני – המשיכה לקבל טיפול נמרץ צמוד. צוותים רפואיים ממשיכים לעקוב אחר מצבה סביב השעון.
ד"ר אינה רוזנפלד, מנהלת המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים זיו, ציינה כי מדובר בחומר הרדמה נפוץ במיוחד, הנמצא בשימוש יומיומי ברפואה האמבולטורית: "המקרה הזה נדיר בצורה קיצונית, אך מוכר בספרות המקצועית. התגובה האלרגית החריפה שייכת לקבוצת מצבים רפואיים הקרויים 'שוק אנפילקטי' – מצב חירום מיידי שעלול להוביל לסכנת חיים תוך דקות ספורות".
התגובה האנפילקטית – הלם אלרגי – מתפתחת כאשר הגוף מזהה חומר כ'אלרגן' ופותח נגדו תגובה חריפה. במקרה זה, חומר ההרדמה (קרוב לוודאי לידוקאין, על פי ההערכות) עורר שרשרת תגובות במערכות החיוניות של המטופלת: מערכת הנשימה, הדם והעור, תוך הופעת סימנים כמו ירידת לחץ דם חדה, בצקת בדרכי הנשימה, פריחה ואובדן הכרה.
ד"ר דנה בר-און שחף, מנהלת יחידת הרדמה נוירוכירורגית בבית החולים רמב"ם, הסבירה כי מדובר בתופעה חריגה ביותר: "לפי הספרות הרפואית, מקרי אלרגיה לחומרי הרדמה מקומיים, ובפרט לידוקאין, נחשבים נדירים ביותר. יחד עם זאת, לעיתים התגובה נגרמת מחומרים נלווים – כמו כפפות לטקס או חומרי חיטוי".
לדבריה, זיהוי מהיר ומתן טיפול מיידי הם קריטיים: "אדרנלין הוא קו ההגנה הראשון – והוא יכול להציל חיים. בנוסף ניתנים סטרואידים ותמיכה למערכות הגוף. חשוב שכל מרפאה רפואית או דנטלית תהיה ערוכה למצבי חירום כאלה".
בר-און שחף הוסיפה כי לא תמיד ניתן לחזות מראש תגובה אלרגית – במיוחד אצל מטופלים שמעולם לא נחשפו לחומר הספציפי: "לכן, מטופלים עם היסטוריה של אלרגיה – גם אם לא לחומר הרדמה – מומלץ שיישאו איתם מזרק אפיפן, ויבצעו טיפולים רק במוסדות רפואיים בעלי צוות מיומן ומצויד".
בינתיים, משפחתה של המטופלת בצפת ממתינה בחרדה להתפתחויות, בעוד הצוות הרפואי בבית החולים זיו ממשיך להיאבק על חייה.