שיעור בפרופורציות: הנדידה שמזכירה לכולנו מי באמת מנהל את העולם

לב אפריקה, שם משתפלים מישורי עשב אינסופיים לעבר האופק, שוכן הפארק הלאומי סרנגטי – אחת משמורות הטבע הגדולות, המגוונות והמרהיבות ביותר בתבל. השם "סרנגטי", שפירושו בשפת המסאי הוא "המישורים האינסופיים", אינו רק תיאור גאוגרפי – אלא מפתח לעולם קדום שבו חוקי הטבע פועלים ללא מתווכים: ברירה טבעית, אינסטינקטים, מאבק הישרדות – ויופי עוצר נשימה.

המחזור הגדול: מאבק על חיים

בכל שנה, בדרך כלל בין החודשים יוני לאוקטובר, מתרחשת בסרנגטי אחת התופעות האקולוגיות העוצמתיות בעולם – "הנדידה הגדולה". מדובר במסע של כ-1.5 מיליון גנו אפריקני, כ-250 אלף זברות, עשרות אלפי גזלות טומסון ואנטילופות נוספות, הנעים כולם יחד, בגלים עצומים של חיים, צפונה לעבר שדות המרעה של מסאי מארה בקניה. הם יוצאים לדרך בעקבות הגשם – ובעיקר בעקבות עשב ירוק, מים, וסיכוי להמשיך לשרוד.

המסע אינו פשוט. הוא כולל חציות של נהרות שורצים תנינים, שטחי טרף של טורפים – ובעיקר תשישות מתמשכת. לצד העדרים צועדים – או אורבים – גם טורפי הסוואנה: אריות, נמרים, ברדלסים, צבועים ודורסים, שמזהים בקלות את הפרטים החלשים בעדר. עבורם – הנדידה היא חגיגה. עבור בעלי החיים הנודדים – היא מאבק קיומי יומיומי.

עוצמה ביולוגית בלתי נתפסת

אין הרבה תופעות בעולם שיכולות להשתוות להיקף ולעוצמה של הנדידה בסרנגטי. לפי נתוני שמורת הטבע, מדובר במסה ביולוגית של מאות אלפי טונות של גוף חי בתנועה, הנעה על פני מרחק של למעלה מ-1,000 קילומטרים. המחזה שבו מאות גנו זינקים יחדיו למים סוערים – לעיתים תוך כדי לחימה על חייהם מול תנין חבוי – הוא אחד מהמראות הבלתי נשכחים שיכול אדם לחוות.

וכשאחד מהם נופל – אחרים ממשיכים. אין רגש, אין עמידה, רק תנועה מתמדת קדימה. בעין אנושית – זו אולי אחת התזכורות החריפות לעובדה שהטבע איננו מוסרי או אכזרי – הוא פשוט פועל, כמו מאז ומעולם.

תיירות, שמירה – ואתגרי העתיד

הפארק הלאומי סרנגטי הפך לאחד היעדים המתוירים ביותר באפריקה. תיירים מכל העולם מגיעים כדי לחזות בתופעה, לצפות בה מקרוב מרכבי ספארי, לצלם תיעוד נדיר או פשוט להיסחף ברגש מול מראה של עדרים שועטים על פני האופק. אך לצד התיירות, ניצבים גם איומים – עליית טמפרטורות, גידול באוכלוסייה האנושית סביב הסרנגטי, פיתוח תשתיות, וציד לא חוקי – כל אלו מציבים סימני שאלה על עתיד הנדידה כפי שהיא מוכרת לנו.

רשויות השימור בטנזניה ובקניה, יחד עם ארגוני סביבה בינלאומיים, פועלות כדי להבטיח שמסדרונות הנדידה יישמרו פתוחים, ושאיזונים אקולוגיים יישמרו גם אל מול הלחצים הגוברים. כל פגיעה בנתיבי התנועה הטבעיים – עלולה להיות קטלנית לעדרים.

מבט יהודי: "מה רבו מעשיך ה'"

מן הראוי לעצור גם לרגע של התבוננות יהודית. עבור יהודי שצופה בפלא שכזה – עדרים של בעלי חיים בתנועה מתוזמנת, מערכת אקולוגית שזזה בהרמוניה, ואיזון מדויק בין חיים ומוות – קשה שלא לחשוב על דברי התהילים: "מה רבו מעשיך ה' – כולם בחכמה עשית". הנדידה הגדולה היא שיעור בבריאה, בפרופורציה, ובהכרת הפלא.

לא מדובר רק בהתרחשות גאוגרפית או ביולוגית – אלא באירוע שמהדהד קיום קדום, טהור, של עולם שעדיין פועם לפי הקוד שהוטבע בו בבריאה.