גדולי ישראל
רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל, המשגיח הנודע של ישיבות פוניבז' ומיר, העמיד אלפי תלמידים, ראשי ישיבות, משגיחים, ותלמידי חכמים מופלגים. מי שקורא את כתביו מרגיש, שהרב חש את הדברים ממש בחוש. הקריאה בספריו היא לא קריאה בלבד, אלא ראיית הדברים.
אחד מתלמידיו סיפר, שפעם אחת ליווה את המשגיח, וכשנכנס עימו לביתו, פתח הרב ואמר: "דע לך, כל מה שאתה רואה שיש לי, תלמידים ותלמידי תלמידים וכו' – זה הכול משום שפעם אחת תפסתי את הרגע!
בצעירותי למדתי בישיבתו של מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל בראדין, ולמדו שם תלמידי חכמים מופלגים, רבנים קדושים ומגידי שיעורים.
המשגיח של ישיבת מיר, רבי ירוחם ליבוביץ' זצ"ל, הגיע לתקופה קצרה לישיבת ראדין, ושימש שם באותה תקופה כמשגיח. באחת השיחות שמסר רבי ירוחם בישיבה, הוא דיבר על נושא האמונה החושית, על הראייה של אמונת ה' בחוש".
המשיך המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין וסיפר: "גם קודם השיחה עבדתי על עצמי, אבל כששמעתי את שיחתו של רבי ירוחם, שהייתה ברמה גבוהה ועמוקה עד מאוד, הרגשתי שכל העבודה שעבדתי על עצמי באמונה ובמידות – הרי היא כקליפת השום ביחס למה ששמעתי בשיחה זו.
מרוב שריכזתי את עצמי בדברי המשגיח רבי ירוחם, הרגשתי סחרחורת חזקה מאוד, וקיבלתי על עצמי להרגיש את הקב"ה בכל מקום. בשולחן, במחברת ובספר, בכוס ובצלחת, בכל מקום לראות את ה'.
התחלתי להתאמץ ולקיים את דברי רבי ירוחם במציאות החיים, המשכתי והמשכתי, 'אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ' – ואם אני זוכה שכיום תלמידיי מכוונים את עצמם לאור הנפלא הזה – אין זה אלא בזכות אותו רגע של סחרור שהיה לי, שהתאמצתי להבין מהי אמונה חושית, וזה היה מהלך כל חיי".
זה לא קל, אבל אם אדם נתפס במהלך אחד, ונשאר עקבי ולא זז ממנו – בכוחו לעלות במעלות אינסופיות, ולא זו בלבד, אלא שהוא גם מעלה עימו אחרים.
זהו דבר עצום!
ברגע אחד האדם יכול לעלות ולהתעלות!
לכן, כששומע האדם דבר שהוא מתלהב ממנו, עליו לתפוס אותו ולא להרפות ממנו.
רוצים לקבל חיזוקים, סגולות ועדכונים כל יום? הצטרפו לקבוצה השקטה שלנו בוואטסאפ! לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו