האם המלח גורם לנו לדיכאון? מחקר חדש חושף ממצאים מדאיגים

מלח, שנחשב לאחד ממרכיבי הטעם המרכזיים במטבח המודרני, עשוי להחזיק השפעה לא רק על הלשון — אלא גם על הנפש. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The Journal of Immunology העלה סימני שאלה מטרידים לגבי הקשר האפשרי בין צריכה מוגברת של נתרן לבין הופעת תסמינים רגשיים דמויי דיכאון.

במהלך המחקר, עכברים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה תזונה רגילה, ואילו השנייה ניזונה מדיאטה רוויה במלח למשך מספר שבועות. בהשוואה בין הקבוצות, התברר כי אלו שאכלו כמויות מלח גבוהות נטו להתנהגות מופנמת, ירדו בפעילות, ונראו פחות סקרנים — תבניות המזוהות עם מצבים דיכאוניים.

חומר דלקתי מעורר דאגה

אחד הממצאים הבולטים במחקר היה עלייה ברמות ציטוקין בשם IL-17A – מולקולה דלקתית שכבר נקשרה בעבר להשפעות נפשיות שליליות. החוקרים איתרו את החומר הזה ברמות גבוהות בטחול ובאזורים מסוימים במוח אצל העכברים שהיו בתפריט המלוח.

ד"ר עופר שמגר, פסיכיאטר בכיר מהקריה הרפואית רמב"ם, מסביר כי מדובר בחוליה אפשרית בשרשרת המנגנונים הביולוגיים שמקשרים בין תזונה לבין מצב רגשי:

"אנחנו מתחילים להבין שמה שאנחנו מכניסים לגוף לא רק משפיע על הלב או כלי הדם, אלא גם על המוח והתחושות. העלייה ב-IL-17A היא אינדיקציה ברורה לכך שמתרחשת תגובה דלקתית — ויש סבירות שהיא משפיעה על תחושת הדיכאון, לפחות ברמה ההתנהגותית", הוא מציין.

תזונה – שחקן מפתח בבריאות הנפשית?

בעולם התזונה והפסיכולוגיה מתרבים הקולות הקוראים לראות באוכל כלי טיפולי — לא רק עבור הגוף, אלא גם עבור הנפש. מיכל סוקמן, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות מכבי, מצביעה על הקשר ההדוק בין מערכת העיכול לפעילות המוחית:

"הקשר בין המעי למוח כבר איננו תיאוריה אלא תחום שלם במחקר הרפואי. המיקרוביום — אוכלוסיית החיידקים במעיים — משפיע על הייצור של חומרים כמו סרוטונין ודופמין, שמווסתים את מצב הרוח. כשאנחנו אוכלים יותר מזון מעובד ומלוח — אנחנו מפרים את האיזון הזה".

לדבריה, אחת הסיבות המרכזיות לצריכת יתר של מלח היא נוכחותו הגבוהה במזונות מעובדים — מוצרי מדף, חטיפים, שימורים ורטבים מוכנים — אשר מהווים מקור עיקרי לנתרן בתפריט המערבי. "המלח שאנחנו מוסיפים בבית בבישול הוא רק חלק קטן מהבעיה", היא מדגישה.

אז מה עושים עם כל המלח הזה?

האם די בהפחתת מלח כדי לשפר את מצב הרוח? המומחים מסכימים שזו לא תרופת פלא, אך כן צעד בכיוון הנכון. ד"ר שמגר מציין: "אנחנו עדיין לא יכולים לומר שזה פותר דיכאון, אבל אם תזונה לא מאוזנת תורמת לתחושת דכדוך — הפחתת מלח בהחלט יכולה להיות חלק מתוכנית טיפול רחבה יותר".

ואכן, במבחן הניסוי – כאשר החוקרים ניסו לחסום את פעולתו של IL-17A אצל עכברים, הם הצליחו למנוע את הופעת התסמינים הדיכאוניים — גם כאשר הדיאטה המלוחה נמשכה. זהו רמז נוסף לכך שקיים מנגנון סיבתי ברור.

מסקנה: לחשוב מחדש על הצלחת

בעוד שמדובר במחקר ראשוני שלא נערך בבני אדם, המסר המרכזי שלו אינו מסובך: הרגלי האכילה שלנו משפיעים לא רק על הגוף, אלא גם על מצב הרוח והבריאות הנפשית. בעידן שבו מזון מעובד שולט בתפריט, והבריאות הנפשית נמצאת במשבר, אולי הגיע הזמן לשאול — כמה מלח יש לנו בצלחת?